ו בני אם-ערבת לרעך; תקעת לזר כפיך: 2 נוקשת באמרי-פיך; נלכדת, באמרי-פיך: 3 עשה זאת אפוא בני והנצל, כי באת בכף-רעך; לך התרפס, ורהב רעיך: 4 אל-תתן שנה לעיניך; ותנומה, לעפעפיך: 5 הנצל כצבי מיד; וכצפור, מיד יקוש: פ
6 לך-אל-נמלה עצל; ראה דרכיה וחכם: 7 אשר אין-לה קצין, שטר ומשל: 8 תכין בקיץ לחמה; אגרה בקציר, מאכלה: 9 עד-מתי עצל תשכב; מתי, תקום משנתך: 10 מעט שנות מעט תנומות; מעט חבק ידים לשכב: 11 ובא-כמהלך ראשך; ומחסרך, כאיש מגן: פ
12 אדם בליעל איש און; הולך, עקשות פה: 13 קרץ בעיניו מלל ברגלו; מרה, באצבעתיו: 14 תהפכות בלבו, חרש רע בכל-עת; מדנים (מדינים) ישלח: 15 על-כן, פתאם יבוא אידו; פתע ישבר, ואין מרפא: פ
16 שש-הנה שנא יהוה; ושבע, תועבות (תועבת) נפשו: 17 עינים רמות לשון שקר; וידים, שפכות דם-נקי: 18 לב, חרש מחשבות און; רגלים ממהרות, לרוץ לרעה: 19 יפיח כזבים עד שקר; ומשלח מדנים, בין אחים: פ
20 נצר בני מצות אביך; ואל-תטש, תורת אמך: 21 קשרם על-לבך תמיד; ענדם, על-גרגרתך: 22 בהתהלכך תנחה אתך, בשכבך תשמר עליך; והקיצות, היא תשיחך: 23 כי נר מצוה ותורה אור; ודרך חיים, תוכחות מוסר: 24 לשמרך מאשת רע; מחלקת, לשון נכריה: 25 אל-תחמד יפיה בלבבך; ואל-תקחך, בעפעפיה: 26 כי בעד-אשה זונה, עד-ככר לחם ואשת איש; נפש יקרה תצוד: פ
27 היחתה איש אש בחיקו; ובגדיו, לא תשרפנה: 28 אם-יהלך איש על-הגחלים; ורגליו, לא תכוינה: 29 כן, הבא אל-אשת רעהו; לא ינקה, כל-הנגע בה: 30 לא-יבוזו לגנב כי יגנוב; למלא נפשו, כי ירעב: 31 ונמצא ישלם שבעתים; את-כל-הון ביתו יתן: 32 נאף אשה חסר-לב; משחית נפשו, הוא יעשנה: 33 נגע-וקלון ימצא; וחרפתו, לא תמחה: 34 כי-קנאה חמת-גבר; ולא-יחמול, ביום נקם: 35 לא-ישא פני כל-כפר; ולא-יאבה, כי תרבה-שחד: פ