ז בני שמר אמרי; ומצותי, תצפן אתך: 2 שמר מצותי וחיה; ותורתי, כאישון עיניך: 3 קשרם על-אצבעתיך; כתבם, על-לוח לבך: 4 אמר לחכמה אחתי את; ומדע, לבינה תקרא: 5 לשמרך מאשה זרה; מנכריה, אמריה החליקה: 6 כי בחלון ביתי; בעד אשנבי נשקפתי: 7 וארא בפתאים, אבינה בבנים, נער חסר-לב: 8 עבר בשוק אצל פנה; ודרך ביתה יצעד: 9 בנשף-בערב יום; באישון לילה, ואפלה: 10 והנה אשה לקראתו; שית זונה, ונצרת לב: 11 המיה היא וסררת; בביתה, לא-ישכנו רגליה: 12 פעם בחוץ, פעם ברחבות; ואצל כל-פנה תארב: 13 והחזיקה בו ונשקה-לו; העזה פניה, ותאמר לו: 14 זבחי שלמים עלי; היום, שלמתי נדרי: 15 על-כן יצאתי לקראתך; לשחר פניך, ואמצאך: 16 מרבדים רבדתי ערשי; חטבות, אטון מצרים: 17 נפתי משכבי; מר אהלים, וקנמון: 18 לכה נרוה דדים עד-הבקר; נתעלסה, באהבים: 19 כי אין האיש בביתו; הלך, בדרך מרחוק: 20 צרור-הכסף לקח בידו; ליום הכסא, יבא ביתו: 21 הטתו ברב לקחה; בחלק שפתיה, תדיחנו: 22 הולך אחריה, פתאם כשור אל-טבח יבוא; וכעכס, אל-מוסר אויל: 23 עד יפלח חץ כבדו, כמהר צפור אל-פח; ולא-ידע, כי-בנפשו הוא: פ
24 ועתה בנים שמעו-לי; והקשיבו, לאמרי-פי: 25 אל-ישט אל-דרכיה לבך; אל-תתע בנתיבותיה: 26 כי-רבים חללים הפילה; ועצמים, כל-הרגיה: 27 דרכי שאול ביתה; ירדות, אל-חדרי-מות: פ