ב הנה על-ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, חגי יהודה חגיך שלמי נדריך; כי לא יוסיף עוד לעבור- (לעבר-) בך בליעל כלה נכרת: 2 עלה מפיץ על-פניך נצור מצרה; צפה-דרך חזק מתנים, אמץ כח מאד: 3 כי שב יהוה את-גאון יעקב, כגאון ישראל; כי בקקום בקקים, וזמריהם שחתו: 4 מגן גבריהו מאדם, אנשי-חיל מתלעים, באש-פלדות הרכב ביום הכינו; והברשים הרעלו: 5 בחוצות יתהוללו הרכב, ישתקשקון ברחבות; מראיהן כלפידם, כברקים ירוצצו: 6 יזכר אדיריו, יכשלו בהלכותם (בהליכתם); ימהרו חומתה, והכן הסכך: 7 שערי הנהרות נפתחו; וההיכל נמוג: 8 והצב גלתה העלתה; ואמהתיה, מנהגות כקול יונים, מתפפת על-לבבהן: 9 ונינוה כברכת-מים מימי היא; והמה נסים, עמדו עמדו ואין מפנה: 10 בזו כסף בזו זהב; ואין קצה לתכונה, כבד מכל כלי חמדה: 11 בוקה ומבוקה ומבלקה; ולב נמס ופק ברכים, וחלחלה בכל-מתנים, ופני כלם קבצו פארור: 12 איה מעון אריות, ומרעה הוא לכפרים; אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד: 13 אריה טרף בדי גרותיו, ומחנק ללבאתיו; וימלא-טרף חריו, ומענתיו טרפה: 14 הנני אליך, נאם יהוה צבאות, והבערתי בעשן רכבה, וכפיריך תאכל חרב; והכרתי מארץ טרפך, ולא-ישמע עוד קול מלאככה: ס