פרק קודם, נחמיה, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

נחמיה פרק ז

ז ויהי, כאשר נבנתה החומה, ואעמיד הדלתות; ויפקדו השוערים והמשררים והלוים: 2 ואצוה את-חנני אחי, ואת-חנניה שר הבירה על-ירושלם; כי-הוא כאיש אמת, וירא את-האלהים מרבים: 3 ויאמר (ואמר) להם, לא יפתחו שערי ירושלם עד-חם השמש, ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו; והעמיד, משמרות ישבי ירושלם, איש במשמרו, ואיש נגד ביתו: 4 והעיר רחבת ידים וגדולה, והעם מעט בתוכה; ואין בתים בנוים: 5 ויתן אלהי אל-לבי, ואקבצה את-החרים ואת-הסגנים ואת-העם להתיחש; ואמצא, ספר היחש העולים בראשונה, ואמצא כתוב בו:    פ

6 אלה בני המדינה, העלים משבי הגולה, אשר הגלה, נבוכדנצר מלך בבל; וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו: 7 הבאים עם-זרבבל, ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה; מספר אנשי עם ישראל:    ס    8 בני פרעש, אלפים מאה ושבעים ושנים:    ס    9 בני שפטיה, שלש מאות שבעים ושנים:    ס    10 בני ארח, שש מאות חמשים ושנים:    ס    11 בני-פחת מואב לבני ישוע ויואב; אלפים ושמנה מאות שמנה עשר:    ס    12 בני עילם, אלף מאתים חמשים וארבעה:    ס    13 בני זתוא, שמנה מאות ארבעים וחמשה:    ס    14 בני זכי, שבע מאות וששים:    ס    15 בני בנוי, שש מאות ארבעים ושמנה:    ס    16 בני בבי, שש מאות עשרים ושמנה:    ס    17 בני עזגד, אלפים שלש מאות עשרים ושנים:    ס    18 בני אדניקם, שש מאות ששים ושבעה:    ס    19 בני בגוי, אלפים ששים ושבעה:    ס    20 בני עדין, שש מאות חמשים וחמשה:    ס    21 בני-אטר לחזקיה תשעים ושמנה:    ס    22 בני חשם, שלש מאות עשרים ושמנה:    ס    23 בני בצי, שלש מאות עשרים וארבעה:    ס    24 בני חריף, מאה שנים עשר:    ס    25 בני גבעון תשעים וחמשה:    ס    26 אנשי בית-לחם ונטפה, מאה שמנים ושמנה:    ס    27 אנשי ענתות, מאה עשרים ושמנה:    ס    28 אנשי בית-עזמות ארבעים ושנים:    ס    29 אנשי קרית יערים כפירה ובארות, שבע מאות ארבעים ושלשה:    ס    30 אנשי הרמה וגבע, שש מאות עשרים ואחד:    ס    31 אנשי מכמס, מאה ועשרים ושנים:    ס    32 אנשי בית-אל והעי, מאה עשרים ושלשה:    ס    33 אנשי נבו אחר חמשים ושנים:    ס    34 בני עילם אחר, אלף מאתים חמשים וארבעה:    ס    35 בני חרם, שלש מאות ועשרים:    ס    36 בני ירחו, שלש מאות ארבעים וחמשה:    ס    37 בני-לד חדיד ואונו, שבע מאות ועשרים ואחד:    ס    38 בני סנאה, שלשת אלפים, תשע מאות ושלשים:    פ

39 הכהנים; בני ידעיה לבית ישוע, תשע מאות שבעים ושלשה:    ס    40 בני אמר, אלף חמשים ושנים:    ס    41 בני פשחור, אלף מאתים ארבעים ושבעה:    ס    42 בני חרם, אלף שבעה עשר:    פ

43 הלוים; בני-ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה:    ס    44 המשררים; בני אסף, מאה ארבעים ושמנה:    ס    45 השערים, בני-שלום בני-אטר בני-טלמן בני-עקוב, בני חטיטא בני שבי; מאה שלשים ושמנה:    ס    46 הנתינים; בני-צחא בני-חשפא בני טבעות: 47 בני-קירס בני-סיעא בני פדון: 48 בני-לבנה בני-חגבה בני שלמי: 49 בני-חנן בני-גדל בני-גחר: 50 בני-ראיה בני-רצין בני נקודא: 51 בני-גזם בני-עזא בני פסח: 52 בני-בסי בני-מעונים בני נפושסים (נפישסים): 53 בני-בקבוק בני-חקופא בני חרחור: 54 בני-בצלית בני-מחידא בני חרשא: 55 בני-ברקוס בני-סיסרא בני-תמח: 56 בני נציח בני חטיפא: 57 בני עבדי שלמה; בני-סוטי בני-סופרת בני פרידא: 58 בני-יעלא בני-דרקון בני גדל: 59 בני שפטיה בני-חטיל, בני פכרת הצביים בני אמון: 60 כל-הנתינים, ובני עבדי שלמה; שלש מאות תשעים ושנים:    פ

61 ואלה, העולים מתל מלח תל חרשא, כרוב אדון ואמר; ולא יכלו, להגיד בית-אבותם וזרעם, אם מישראל הם: 62 בני-דליה בני-טוביה בני נקודא; שש מאות וארבעים ושנים:    ס    63 ומן-הכהנים, בני חביה בני הקוץ; בני ברזלי, אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה, ויקרא על-שמם: 64 אלה, בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא; ויגאלו מן-הכהנה: 65 ויאמר התרשתא להם, אשר לא-יאכלו מקדש הקדשים; עד עמד הכהן לאורים ותומים: 66 כל-הקהל כאחד; ארבע רבוא, אלפים שלש-מאות וששים: 67 מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה, שבעת אלפים, שלש מאות שלשים ושבעה; ולהם, משררים ומשררות, מאתים וארבעים וחמשה:    ס    68 גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה;    ס    חמרים ששת אלפים, שבע מאות ועשרים: 69 ומקצת ראשי האבות, נתנו למלאכה; התרשתא נתן לאוצר, זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים, כתנות כהנים, שלשים וחמש מאות: 70 ומראשי האבות, נתנו לאוצר המלאכה, זהב דרכמונים שתי רבות; וכסף מנים אלפים ומאתים: 71 ואשר נתנו שארית העם, זהב, דרכמונים שתי רבוא, וכסף מנים אלפים; וכתנת כהנים ששים ושבעה:    פ

72 וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן-העם והנתינים וכל-ישראל בעריהם; ויגע החדש השביעי, ובני ישראל בעריהם:

פרק הבא, נחמיה, תנ"ך