ב ולנעמי מידע (מודע) לאישה, איש גבור חיל, ממשפחת אלימלך; ושמו בעז: 2 ותאמר רות המואביה אל-נעמי, אלכה-נא השדה ואלקטה בשבלים, אחר אשר אמצא-חן בעיניו; ותאמר לה לכי בתי: 3 ותלך ותבוא ותלקט בשדה, אחרי הקצרים; ויקר מקרה, חלקת השדה לבעז, אשר ממשפחת אלימלך: 4 והנה-בעז, בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים יהוה עמכם; ויאמרו לו יברכך יהוה: 5 ויאמר בעז לנערו, הנצב על-הקוצרים; למי הנערה הזאת: 6 ויען, הנער הנצב על-הקוצרים ויאמר; נערה מואביה היא, השבה עם-נעמי משדה מואב: 7 ותאמר, אלקטה-נא ואספתי בעמרים, אחרי הקוצרים; ותבוא ותעמוד, מאז הבקר ועד-עתה, זה שבתה הבית מעט: 8 ויאמר בעז אל-רות הלוא שמעת בתי, אל-תלכי ללקט בשדה אחר, וגם לא תעבורי מזה; וכה תדבקין עם-נערתי: 9 עיניך בשדה אשר-יקצרון והלכת אחריהן, הלוא צויתי את-הנערים לבלתי נגעך; וצמת, והלכת אל-הכלים, ושתית מאשר ישאבון הנערים: 10 ותפל על-פניה, ותשתחו ארצה; ותאמר אליו, מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני, ואנכי נכריה: 11 ויען בעז ויאמר לה, הגד הגד לי, כל אשר-עשית את-חמותך, אחרי מות אישך; ותעזבי אביך ואמך, וארץ מולדתך, ותלכי, אל-עם אשר לא-ידעת תמול שלשום: 12 ישלם יהוה פעלך; ותהי משכרתך שלמה, מעם יהוה אלהי ישראל, אשר-באת לחסות תחת-כנפיו: 13 ותאמר אמצא-חן בעיניך אדני כי נחמתני, וכי דברת על-לב שפחתך; ואנכי לא אהיה, כאחת שפחתיך: 14 ויאמר לה בעז לעת האכל, גשי הלם ואכלת מן-הלחם, וטבלת פתך בחמץ; ותשב מצד הקוצרים, ויצבט-לה קלי, ותאכל ותשבע ותתר: 15 ותקם ללקט; ויצו בעז את-נעריו לאמר, גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה: 16 וגם של-תשלו לה מן-הצבתים; ועזבתם ולקטה ולא תגערו-בה: 17 ותלקט בשדה עד-הערב; ותחבט את אשר-לקטה, ויהי כאיפה שערים: 18 ותשא ותבוא העיר, ותרא חמותה את אשר-לקטה; ותוצא ותתן-לה, את אשר-הותרה משבעה: 19 ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית, יהי מכירך ברוך; ותגד לחמותה, את אשר-עשתה עמו, ותאמר, שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז: 20 ותאמר נעמי לכלתה, ברוך הוא ליהוה, אשר לא-עזב חסדו, את-החיים ואת-המתים; ותאמר לה נעמי, קרוב לנו האיש, מגאלנו הוא: 21 ותאמר רות המואביה; גם כי-אמר אלי, עם-הנערים אשר-לי תדבקין, עד אם-כלו, את כל-הקציר אשר-לי: 22 ותאמר נעמי אל-רות כלתה; טוב בתי, כי תצאי עם-נערותיו, ולא יפגעו-בך בשדה אחר: 23 ותדבק בנערות בעז ללקט, עד-כלות קציר-השערים וקציר החטים; ותשב את-חמותה: