יב ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן, בארץ מצרים לאמר: 2 החדש הזה לכם ראש חדשים; ראשון הוא לכם, לחדשי השנה: 3 דברו, אל-כל-עדת ישראל לאמר, בעשר לחדש הזה; ויקחו להם, איש שה לבית-אבת שה לבית: 4 ואם-ימעט הבית מהית משה, ולקח הוא, ושכנו הקרב אל-ביתו במכסת נפשת; איש לפי אכלו, תכסו על-השה: 5 שה תמים זכר בן-שנה יהיה לכם; מן-הכבשים ומן-העזים תקחו: 6 והיה לכם למשמרת, עד ארבעה עשר יום לחדש הזה; ושחטו אתו, כל קהל עדת-ישראל בין הערבים: 7 ולקחו מן-הדם, ונתנו על-שתי המזוזת ועל-המשקוף; על הבתים, אשר-יאכלו אתו בהם: 8 ואכלו את-הבשר בלילה הזה; צלי-אש ומצות, על-מררים יאכלהו: 9 אל-תאכלו ממנו נא, ובשל מבשל במים; כי אם-צלי-אש, ראשו על-כרעיו ועל-קרבו: 10 ולא-תותירו ממנו עד-בקר; והנתר ממנו עד-בקר באש תשרפו: 11 וככה תאכלו אתו, מתניכם חגרים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם; ואכלתם אתו בחפזון, פסח הוא ליהוה: 12 ועברתי בארץ-מצרים בלילה הזה, והכיתי כל-בכור בארץ מצרים, מאדם ועד-בהמה; ובכל-אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה: 13 והיה הדם לכם לאת, על הבתים אשר אתם שם, וראיתי את-הדם, ופסחתי עלכם; ולא-יהיה בכם נגף למשחית, בהכתי בארץ מצרים: 14 והיה היום הזה לכם לזכרון, וחגתם אתו חג ליהוה; לדרתיכם, חקת עולם תחגהו: 15 שבעת ימים מצות תאכלו, אך ביום הראשון, תשביתו שאר מבתיכם; כי כל-אכל חמץ, ונכרתה הנפש ההוא מישראל, מיום הראשן עד-יום השבעי: 16 וביום הראשון מקרא-קדש, וביום השביעי, מקרא-קדש יהיה לכם; כל-מלאכה לא-יעשה בהם, אך אשר יאכל לכל-נפש, הוא לבדו יעשה לכם: 17 ושמרתם את-המצות, כי, בעצם היום הזה, הוצאתי את-צבאותיכם מארץ מצרים; ושמרתם את-היום הזה לדרתיכם חקת עולם: 18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב, תאכלו מצת; עד יום האחד ועשרים לחדש בערב: 19 שבעת ימים, שאר לא ימצא בבתיכם; כי כל-אכל מחמצת, ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל, בגר ובאזרח הארץ: 20 כל-מחמצת לא תאכלו; בכל מושבתיכם, תאכלו מצות: פ
21 ויקרא משה לכל-זקני ישראל ויאמר אלהם; משכו, וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח: 22 ולקחתם אגדת אזוב, וטבלתם בדם אשר-בסף, והגעתם אל-המשקוף ואל-שתי המזוזת, מן-הדם אשר בסף; ואתם, לא תצאו איש מפתח-ביתו עד-בקר: 23 ועבר יהוה לנגף את-מצרים, וראה את-הדם על-המשקוף, ועל שתי המזוזת; ופסח יהוה על-הפתח, ולא יתן המשחית, לבא אל-בתיכם לנגף: 24 ושמרתם את-הדבר הזה; לחק-לך ולבניך עד-עולם: 25 והיה כי-תבאו אל-הארץ, אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר; ושמרתם את-העבדה הזאת: 26 והיה כי-יאמרו אליכם בניכם; מה העבדה הזאת לכם: 27 ואמרתם זבח-פסח הוא ליהוה, אשר פסח על-בתי בני-ישראל במצרים, בנגפו את-מצרים ואת-בתינו הציל; ויקד העם וישתחוו: 28 וילכו ויעשו בני ישראל; כאשר צוה יהוה את-משה ואהרן כן עשו: ס 29 ויהי בחצי הלילה, ויהוה הכה כל-בכור בארץ מצרים, מבכר פרעה הישב על-כסאו, עד בכור השבי, אשר בבית הבור; וכל בכור בהמה: 30 ויקם פרעה לילה, הוא וכל-עבדיו וכל-מצרים, ותהי צעקה גדלה במצרים; כי-אין בית, אשר אין-שם מת: 31 ויקרא למשה ולאהרן לילה, ויאמר קומו צאו מתוך עמי, גם-אתם גם-בני ישראל; ולכו עבדו את-יהוה כדברכם: 32 גם-צאנכם גם-בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו; וברכתם גם-אתי: 33 ותחזק מצרים על-העם, למהר לשלחם מן-הארץ; כי אמרו כלנו מתים: 34 וישא העם את-בצקו טרם יחמץ; משארתם צררת בשמלתם על-שכמם: 35 ובני-ישראל עשו כדבר משה; וישאלו ממצרים, כלי-כסף וכלי זהב ושמלת: 36 ויהוה נתן את-חן העם בעיני מצרים וישאלום; וינצלו את-מצרים: פ
37 ויסעו בני-ישראל מרעמסס סכתה; כשש-מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף: 38 וגם-ערב רב עלה אתם; וצאן ובקר, מקנה כבד מאד: 39 ויאפו את-הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ; כי-גרשו ממצרים, ולא יכלו להתמהמה, וגם-צדה לא-עשו להם: 40 ומושב בני ישראל, אשר ישבו במצרים; שלשים שנה, וארבע מאות שנה: 41 ויהי, מקץ שלשים שנה, וארבע מאות שנה; ויהי, בעצם היום הזה, יצאו כל-צבאות יהוה מארץ מצרים: 42 ליל שמרים הוא ליהוה, להוציאם מארץ מצרים; הוא-הלילה הזה ליהוה, שמרים לכל-בני ישראל לדרתם: פ
43 ויאמר יהוה אל-משה ואהרן, זאת חקת הפסח; כל-בן-נכר לא-יאכל בו: 44 וכל-עבד איש מקנת-כסף; ומלתה אתו, אז יאכל בו: 45 תושב ושכיר לא-יאכל-בו: 46 בבית אחד יאכל, לא-תוציא מן-הבית מן-הבשר חוצה; ועצם לא תשברו-בו: 47 כל-עדת ישראל יעשו אתו: 48 וכי-יגור אתך גר, ועשה פסח ליהוה, המול לו כל-זכר, ואז יקרב לעשתו, והיה כאזרח הארץ; וכל-ערל לא-יאכל בו: 49 תורה אחת, יהיה לאזרח; ולגר הגר בתוככם: 50 ויעשו כל-בני ישראל; כאשר צוה יהוה את-משה ואת-אהרן כן עשו: ס 51 ויהי בעצם היום הזה; הוציא יהוה את-בני ישראל מארץ מצרים על-צבאתם: פ