יג וידבר יהוה אל-משה לאמר: 2 קדש-לי כל-בכור פטר כל-רחם בבני ישראל, באדם ובבהמה; לי הוא: 3 ויאמר משה אל-העם, זכור את-היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים, כי בחזק יד, הוציא יהוה אתכם מזה; ולא יאכל חמץ: 4 היום אתם יצאים; בחדש האביב: 5 והיה כי-יביאך יהוה אל-ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי, אשר נשבע לאבתיך לתת לך, ארץ זבת חלב ודבש; ועבדת את-העבדה הזאת בחדש הזה: 6 שבעת ימים תאכל מצת; וביום השביעי, חג ליהוה: 7 מצות יאכל, את שבעת הימים; ולא-יראה לך חמץ, ולא-יראה לך שאר בכל-גבלך: 8 והגדת לבנך, ביום ההוא לאמר; בעבור זה, עשה יהוה לי, בצאתי ממצרים: 9 והיה לך לאות על-ידך, ולזכרון בין עיניך, למען, תהיה תורת יהוה בפיך; כי ביד חזקה, הוצאך יהוה ממצרים: 10 ושמרת את-החקה הזאת למועדה; מימים ימימה: ס 11 והיה כי-יבאך יהוה אל-ארץ הכנעני, כאשר נשבע לך ולאבתיך; ונתנה לך: 12 והעברת כל-פטר-רחם ליהוה; וכל-פטר שגר בהמה, אשר יהיה לך הזכרים ליהוה: 13 וכל-פטר חמר תפדה בשה, ואם-לא תפדה וערפתו; וכל בכור אדם בבניך תפדה: 14 והיה כי-ישאלך בנך מחר לאמר מה-זאת; ואמרת אליו, בחזק יד, הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים: 15 ויהי, כי-הקשה פרעה לשלחנו, ויהרג יהוה כל-בכור בארץ מצרים, מבכר אדם ועד-בכור בהמה; על-כן אני זבח ליהוה, כל-פטר רחם הזכרים, וכל-בכור בני אפדה: 16 והיה לאות על-ידכה, ולטוטפת בין עיניך; כי בחזק יד, הוציאנו יהוה ממצרים: ס 17 ויהי, בשלח פרעה את-העם, ולא-נחם אלהים, דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא; כי אמר אלהים, פן-ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה: 18 ויסב אלהים את-העם דרך המדבר ים-סוף; וחמשים עלו בני-ישראל מארץ מצרים: 19 ויקח משה את-עצמות יוסף עמו; כי השבע השביע את-בני ישראל לאמר, פקד יפקד אלהים אתכם, והעליתם את-עצמתי מזה אתכם: 20 ויסעו מסכת; ויחנו באתם, בקצה המדבר: 21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם; ללכת יומם ולילה: 22 לא-ימיש עמוד הענן יומם, ועמוד האש לילה; לפני העם: פ