טו אז ישיר-משה ובני ישראל את-השירה הזאת ליהוה, ויאמרו לאמר; אשירה ליהוה כי-גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים: 2 עזי וזמרת יה, ויהי-לי לישועה; זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארממנהו: 3 יהוה איש מלחמה; יהוה שמו: 4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים; ומבחר שלשיו טבעו בים-סוף: 5 תהמת יכסימו; ירדו במצולת כמו-אבן: 6 ימינך יהוה, נאדרי בכח; ימינך יהוה תרעץ אויב: 7 וברב גאונך תהרס קמיך; תשלח חרנך, יאכלמו כקש: 8 וברוח אפיך נערמו מים, נצבו כמו-נד נזלים; קפאו תהמת בלב-ים: 9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל; תמלאמו נפשי, אריק חרבי, תורישמו ידי: 10 נשפת ברוחך כסמו ים; צללו כעופרת, במים אדירים: 11 מי-כמכה באלם יהוה, מי כמכה נאדר בקדש; נורא תהלת עשה פלא: 12 נטית ימינך, תבלעמו ארץ: 13 נחית בחסדך עם-זו גאלת; נהלת בעזך אל-נוה קדשך: 14 שמעו עמים ירגזון; חיל אחז, ישבי פלשת: 15 אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב, יאחזמו רעד; נמגו כל ישבי כנען: 16 תפל עליהם אימתה ופחד, בגדל זרועך ידמו כאבן; עד-יעבר עמך יהוה, עד-יעבר עם-זו קנית: 17 תבאמו, ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת יהוה; מקדש אדני כוננו ידיך: 18 יהוה ימלך לעלם ועד: 19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים, וישב יהוה עלהם את-מי הים; ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים: פ
20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את-התף בידה; ותצאן כל-הנשים אחריה, בתפים ובמחלת: 21 ותען להם מרים; שירו ליהוה כי-גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים: ס 22 ויסע משה את-ישראל מים-סוף, ויצאו אל-מדבר-שור; וילכו שלשת-ימים במדבר ולא-מצאו מים: 23 ויבאו מרתה, ולא יכלו, לשתת מים ממרה, כי מרים הם; על-כן קרא-שמה מרה: 24 וילנו העם על-משה לאמר מה-נשתה: 25 ויצעק אל-יהוה, ויורהו יהוה עץ, וישלך אל-המים, וימתקו המים; שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו: 26 ויאמר אם-שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת כל-חקיו; כל-המחלה אשר-שמתי במצרים לא-אשים עליך, כי אני יהוה רפאך: ס 27 ויבאו אילמה, ושם, שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים; ויחנו-שם על-המים: