טז ויסעו מאילם, ויבאו כל-עדת בני-ישראל אל-מדבר-סין, אשר בין-אילם ובין סיני; בחמשה עשר יום לחדש השני, לצאתם מארץ מצרים: 2 וילינו (וילונו) כל-עדת בני-ישראל על-משה ועל-אהרן במדבר: 3 ויאמרו אלהם בני ישראל, מי-יתן מותנו ביד-יהוה בארץ מצרים, בשבתנו על-סיר הבשר, באכלנו לחם לשבע; כי-הוצאתם אתנו אל-המדבר הזה, להמית את-כל-הקהל הזה ברעב: ס 4 ויאמר יהוה אל-משה, הנני ממטיר לכם לחם מן-השמים; ויצא העם ולקטו דבר-יום ביומו, למען אנסנו הילך בתורתי אם-לא: 5 והיה ביום הששי, והכינו את אשר-יביאו; והיה משנה, על אשר-ילקטו יום יום: ס 6 ויאמר משה ואהרן, אל-כל-בני ישראל; ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים: 7 ובקר, וראיתם את-כבוד יהוה, בשמעו את-תלנתיכם על-יהוה; ונחנו מה, כי תלונו (תלינו) עלינו: 8 ויאמר משה, בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל, ולחם בבקר לשבע, בשמע יהוה את-תלנתיכם, אשר-אתם מלינם עליו; ונחנו מה, לא-עלינו תלנתיכם כי על-יהוה: 9 ויאמר משה אל-אהרן, אמר, אל-כל-עדת בני ישראל, קרבו לפני יהוה; כי שמע, את תלנתיכם: 10 ויהי, כדבר אהרן אל-כל-עדת בני-ישראל, ויפנו אל-המדבר; והנה כבוד יהוה, נראה בענן: פ
11 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 12 שמעתי, את-תלונת בני ישראל, דבר אלהם לאמר, בין הערבים תאכלו בשר, ובבקר תשבעו-לחם; וידעתם כי אני יהוה אלהיכם: 13 ויהי בערב, ותעל השלו, ותכס את-המחנה; ובבקר, היתה שכבת הטל, סביב למחנה: 14 ותעל שכבת הטל; והנה על-פני המדבר דק מחספס, דק ככפר על-הארץ: 15 ויראו בני-ישראל, ויאמרו איש אל-אחיו מן הוא, כי לא ידעו מה-הוא; ויאמר משה אלהם, הוא הלחם, אשר נתן יהוה לכם לאכלה: 16 זה הדבר אשר צוה יהוה, לקטו ממנו, איש לפי אכלו; עמר לגלגלת, מספר נפשתיכם, איש לאשר באהלו תקחו: 17 ויעשו-כן בני ישראל; וילקטו, המרבה והממעיט: 18 וימדו בעמר, ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר; איש לפי-אכלו לקטו: 19 ויאמר משה אלהם; איש אל-יותר ממנו עד-בקר: 20 ולא-שמעו אל-משה, ויותרו אנשים ממנו עד-בקר, וירם תולעים ויבאש; ויקצף עלהם משה: 21 וילקטו אתו בבקר בבקר, איש כפי אכלו; וחם השמש ונמס: 22 ויהי ביום הששי, לקטו לחם משנה, שני העמר לאחד; ויבאו כל-נשיאי העדה, ויגידו למשה: 23 ויאמר אלהם, הוא אשר דבר יהוה, שבתון שבת-קדש ליהוה מחר; את אשר-תאפו אפו, ואת אשר-תבשלו בשלו, ואת כל-העדף, הניחו לכם למשמרת עד-הבקר: 24 ויניחו אתו עד-הבקר, כאשר צוה משה; ולא הבאיש, ורמה לא-היתה בו: 25 ויאמר משה אכלהו היום, כי-שבת היום ליהוה; היום לא תמצאהו בשדה: 26 ששת ימים תלקטהו; וביום השביעי שבת לא יהיה-בו: 27 ויהי ביום השביעי, יצאו מן-העם ללקט; ולא מצאו: ס 28 ויאמר יהוה אל-משה; עד-אנה מאנתם, לשמר מצותי ותורתי: 29 ראו, כי-יהוה נתן לכם השבת, על-כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים; שבו איש תחתיו, אל-יצא איש ממקמו ביום השביעי: 30 וישבתו העם ביום השבעי: 31 ויקראו בית-ישראל את-שמו מן; והוא, כזרע גד לבן, וטעמו כצפיחת בדבש: 32 ויאמר משה, זה הדבר אשר צוה יהוה, מלא העמר ממנו, למשמרת לדרתיכם; למען יראו את-הלחם, אשר האכלתי אתכם במדבר, בהוציאי אתכם מארץ מצרים: 33 ויאמר משה אל-אהרן, קח צנצנת אחת, ותן-שמה מלא-העמר מן; והנח אתו לפני יהוה, למשמרת לדרתיכם: 34 כאשר צוה יהוה אל-משה; ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת: 35 ובני ישראל, אכלו את-המן ארבעים שנה, עד-באם אל-ארץ נושבת; את-המן אכלו, עד-באם אל-קצה ארץ כנען: 36 והעמר עשרית האיפה הוא: פ