ב וילך איש מבית לוי; ויקח את-בת-לוי: 2 ותהר האשה ותלד בן; ותרא אתו כי-טוב הוא, ותצפנהו שלשה ירחים: 3 ולא-יכלה עוד הצפינו, ותקח-לו תבת גמא, ותחמרה בחמר ובזפת; ותשם בה את-הילד, ותשם בסוף על-שפת היאר: 4 ותתצב אחתו מרחק; לדעה מה-יעשה לו: 5 ותרד בת-פרעה לרחץ על-היאר, ונערתיה הלכת על-יד היאר; ותרא את-התבה בתוך הסוף, ותשלח את-אמתה ותקחה: 6 ותפתח ותראהו את-הילד, והנה-נער בכה; ותחמל עליו, ותאמר מילדי העברים זה: 7 ותאמר אחתו אל-בת-פרעה, האלך, וקראתי לך אשה מינקת, מן העברית; ותינק לך את-הילד: 8 ותאמר-לה בת-פרעה לכי; ותלך העלמה, ותקרא את-אם הילד: 9 ותאמר לה בת-פרעה, היליכי את-הילד הזה והינקהו לי, ואני אתן את-שכרך; ותקח האשה הילד ותניקהו: 10 ויגדל הילד, ותבאהו לבת-פרעה, ויהי-לה לבן; ותקרא שמו משה, ותאמר כי מן-המים משיתהו: 11 ויהי בימים ההם, ויגדל משה ויצא אל-אחיו, וירא בסבלתם; וירא איש מצרי, מכה איש-עברי מאחיו: 12 ויפן כה וכה, וירא כי אין איש; ויך את-המצרי, ויטמנהו בחול: 13 ויצא ביום השני, והנה שני-אנשים עברים נצים; ויאמר לרשע, למה תכה רעך: 14 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו, הלהרגני אתה אמר, כאשר הרגת את-המצרי; ויירא משה ויאמר, אכן נודע הדבר: 15 וישמע פרעה את-הדבר הזה, ויבקש להרג את-משה; ויברח משה מפני פרעה, וישב בארץ-מדין וישב על-הבאר: 16 ולכהן מדין שבע בנות; ותבאנה ותדלנה, ותמלאנה את-הרהטים, להשקות צאן אביהן: 17 ויבאו הרעים ויגרשום; ויקם משה ויושען, וישק את-צאנם: 18 ותבאנה אל-רעואל אביהן; ויאמר מדוע מהרתן בא היום: 19 ותאמרן איש מצרי, הצילנו מיד הרעים; וגם-דלה דלה לנו, וישק את-הצאן: 20 ויאמר אל-בנתיו ואיו; למה זה עזבתן את-האיש, קראן לו ויאכל לחם: 21 ויואל משה לשבת את-האיש; ויתן את-צפרה בתו למשה: 22 ותלד בן, ויקרא את-שמו גרשם; כי אמר, גר הייתי, בארץ נכריה: פ
23 ויהי בימים הרבים ההם, וימת מלך מצרים, ויאנחו בני-ישראל מן-העבדה ויזעקו; ותעל שועתם אל-האלהים מן-העבדה: 24 וישמע אלהים את-נאקתם; ויזכר אלהים את-בריתו, את-אברהם את-יצחק ואת-יעקב: 25 וירא אלהים את-בני ישראל; וידע אלהים: ס