כא ואלה המשפטים, אשר תשים לפניהם: 2 כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבד; ובשבעת, יצא לחפשי חנם: 3 אם-בגפו יבא בגפו יצא; אם-בעל אשה הוא, ויצאה אשתו עמו: 4 אם-אדניו יתן-לו אשה, וילדה-לו בנים או בנות; האשה וילדיה, תהיה לאדניה, והוא יצא בגפו: 5 ואם-אמר יאמר העבד, אהבתי את-אדני, את-אשתי ואת-בני; לא אצא חפשי: 6 והגישו אדניו אל-האלהים, והגישו אל-הדלת, או אל-המזוזה; ורצע אדניו את-אזנו במרצע, ועבדו לעלם: ס 7 וכי-ימכר איש את-בתו לאמה; לא תצא כצאת העבדים: 8 אם-רעה בעיני אדניה אשר-לא (לו) יעדה והפדה; לעם נכרי לא-ימשל למכרה בבגדו-בה: 9 ואם-לבנו ייעדנה; כמשפט הבנות יעשה-לה: 10 אם-אחרת יקח-לו; שארה כסותה וענתה לא יגרע: 11 ואם-שלש-אלה, לא יעשה לה; ויצאה חנם אין כסף: ס 12 מכה איש ומת מות יומת: 13 ואשר לא צדה, והאלהים אנה לידו; ושמתי לך מקום, אשר ינוס שמה: ס 14 וכי-יזד איש על-רעהו להרגו בערמה; מעם מזבחי, תקחנו למות: ס 15 ומכה אביו ואמו מות יומת: 16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת: ס 17 ומקלל אביו ואמו מות יומת: ס 18 וכי-יריבן אנשים, והכה-איש את-רעהו, באבן או באגרף; ולא ימות ונפל למשכב: 19 אם-יקום והתהלך בחוץ על-משענתו ונקה המכה; רק שבתו יתן ורפא ירפא: ס 20 וכי-יכה איש את-עבדו או את-אמתו בשבט, ומת תחת ידו; נקם ינקם: 21 אך אם-יום או יומים יעמד; לא יקם, כי כספו הוא: ס 22 וכי-ינצו אנשים, ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה, ולא יהיה אסון; ענוש יענש, כאשר ישית עליו בעל האשה, ונתן בפללים: 23 ואם-אסון יהיה; ונתתה נפש תחת נפש: 24 עין תחת עין, שן תחת שן; יד תחת יד, רגל תחת רגל: 25 כויה תחת כויה, פצע תחת פצע; חבורה תחת חבורה: ס 26 וכי-יכה איש את-עין עבדו או-את-עין אמתו ושחתה; לחפשי ישלחנו תחת עינו: ס 27 ואם-שן עבדו או-שן אמתו יפיל; לחפשי ישלחנו תחת שנו: פ
28 וכי-יגח שור את-איש או את-אשה ומת; סקול יסקל השור, ולא יאכל את-בשרו, ובעל השור נקי: 29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם, והועד בבעליו ולא ישמרנו, והמית איש או אשה; השור יסקל, וגם-בעליו יומת: 30 אם-כפר יושת עליו; ונתן פדין נפשו, ככל אשר-יושת עליו: 31 או-בן יגח או-בת יגח; כמשפט הזה יעשה לו: 32 אם-עבד יגח השור או אמה; כסף שלשים שקלים, יתן לאדניו, והשור יסקל: ס 33 וכי-יפתח איש בור, או כי-יכרה איש בר ולא יכסנו; ונפל-שמה שור או חמור: 34 בעל הבור ישלם, כסף ישיב לבעליו; והמת יהיה-לו: ס 35 וכי-יגף שור-איש את-שור רעהו ומת; ומכרו את-השור החי וחצו את-כספו, וגם את-המת יחצון: 36 או נודע, כי שור נגח הוא מתמול שלשם, ולא ישמרנו בעליו; שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה-לו: ס 37 כי יגנב-איש שור או-שה, וטבחו או מכרו; חמשה בקר, ישלם תחת השור, וארבע-צאן תחת השה: