לב וירא העם, כי-בשש משה לרדת מן-ההר; ויקהל העם על-אהרן, ויאמרו אליו קום עשה-לנו אלהים, אשר ילכו לפנינו, כי-זה משה האיש, אשר העלנו מארץ מצרים, לא ידענו מה-היה לו: 2 ויאמר אלהם אהרן, פרקו נזמי הזהב, אשר באזני נשיכם, בניכם ובנתיכם; והביאו אלי: 3 ויתפרקו כל-העם, את-נזמי הזהב אשר באזניהם; ויביאו אל-אהרן: 4 ויקח מידם, ויצר אתו בחרט, ויעשהו עגל מסכה; ויאמרו, אלה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים: 5 וירא אהרן, ויבן מזבח לפניו; ויקרא אהרן ויאמר, חג ליהוה מחר: 6 וישכימו ממחרת, ויעלו עלת, ויגשו שלמים; וישב העם לאכל ושתו, ויקמו לצחק: פ
7 וידבר יהוה אל-משה; לך-רד כי שחת עמך, אשר העלית מארץ מצרים: 8 סרו מהר, מן-הדרך אשר צויתם, עשו להם, עגל מסכה; וישתחוו-לו ויזבחו-לו, ויאמרו, אלה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים: 9 ויאמר יהוה אל-משה; ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-ערף הוא: 10 ועתה הניחה לי, ויחר-אפי בהם ואכלם; ואעשה אותך לגוי גדול: 11 ויחל משה, את-פני יהוה אלהיו; ויאמר, למה יהוה יחרה אפך בעמך, אשר הוצאת מארץ מצרים, בכח גדול וביד חזקה: 12 למה יאמרו מצרים לאמר, ברעה הוציאם להרג אתם בהרים, ולכלתם, מעל פני האדמה; שוב מחרון אפך, והנחם על-הרעה לעמך: 13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת להם בך, ותדבר אלהם, ארבה את-זרעכם, ככוכבי השמים; וכל-הארץ הזאת אשר אמרתי, אתן לזרעכם, ונחלו לעלם: 14 וינחם יהוה; על-הרעה, אשר דבר לעשות לעמו: פ
15 ויפן וירד משה מן-ההר, ושני לחת העדת בידו; לחת, כתבים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתבים: 16 והלחת, מעשה אלהים המה; והמכתב, מכתב אלהים הוא, חרות על-הלחת: 17 וישמע יהושע את-קול העם ברעה; ויאמר אל-משה, קול מלחמה במחנה: 18 ויאמר, אין קול ענות גבורה, ואין קול ענות חלושה; קול ענות, אנכי שמע: 19 ויהי, כאשר קרב אל-המחנה, וירא את-העגל ומחלת; ויחר-אף משה, וישלך מידו (מידיו) את-הלחת, וישבר אתם תחת ההר: 20 ויקח את-העגל אשר עשו וישרף באש, ויטחן עד אשר-דק; ויזר על-פני המים, וישק את-בני ישראל: 21 ויאמר משה אל-אהרן, מה-עשה לך העם הזה; כי-הבאת עליו חטאה גדלה: 22 ויאמר אהרן, אל-יחר אף אדני; אתה ידעת את-העם, כי ברע הוא: 23 ויאמרו לי, עשה-לנו אלהים, אשר ילכו לפנינו; כי-זה משה האיש, אשר העלנו מארץ מצרים, לא ידענו מה-היה לו: 24 ואמר להם למי זהב, התפרקו ויתנו-לי; ואשלכהו באש, ויצא העגל הזה: 25 וירא משה את-העם, כי פרע הוא; כי-פרעה אהרן, לשמצה בקמיהם: 26 ויעמד משה בשער המחנה, ויאמר מי ליהוה אלי; ויאספו אליו כל-בני לוי: 27 ויאמר להם, כה-אמר יהוה אלהי ישראל, שימו איש-חרבו על-ירכו; עברו ושובו משער לשער במחנה, והרגו איש-את-אחיו ואיש את-רעהו ואיש את-קרבו: 28 ויעשו בני-לוי כדבר משה; ויפל מן-העם ביום ההוא, כשלשת אלפי איש: 29 ויאמר משה, מלאו ידכם היום ליהוה, כי איש בבנו ובאחיו; ולתת עליכם היום ברכה: 30 ויהי ממחרת, ויאמר משה אל-העם, אתם חטאתם חטאה גדלה; ועתה אעלה אל-יהוה, אולי אכפרה בעד חטאתכם: 31 וישב משה אל-יהוה ויאמר; אנא, חטא העם הזה חטאה גדלה, ויעשו להם אלהי זהב: 32 ועתה אם-תשא חטאתם; ואם-אין מחני נא, מספרך אשר כתבת: 33 ויאמר יהוה אל-משה; מי אשר חטא-לי, אמחנו מספרי: 34 ועתה לך נחה את-העם, אל אשר-דברתי לך, הנה מלאכי ילך לפניך; וביום פקדי, ופקדתי עליהם חטאתם: 35 ויגף יהוה את-העם; על אשר עשו את-העגל, אשר עשה אהרן: ס