לג וידבר יהוה אל-משה לך עלה מזה, אתה והעם, אשר העלית מארץ מצרים; אל-הארץ, אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר, לזרעך אתננה: 2 ושלחתי לפניך מלאך; וגרשתי, את-הכנעני האמרי, והחתי והפרזי, החוי והיבוסי: 3 אל-ארץ זבת חלב ודבש; כי לא אעלה בקרבך, כי עם-קשה-ערף אתה, פן-אכלך בדרך: 4 וישמע העם, את-הדבר הרע הזה ויתאבלו; ולא-שתו איש עדיו עליו: 5 ויאמר יהוה אל-משה, אמר אל-בני-ישראל אתם עם-קשה-ערף, רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך; ועתה, הורד עדיך מעליך, ואדעה מה אעשה-לך: 6 ויתנצלו בני-ישראל את-עדים מהר חורב: 7 ומשה יקח את-האהל ונטה-לו מחוץ למחנה, הרחק מן-המחנה, וקרא לו אהל מועד; והיה כל-מבקש יהוה, יצא אל-אהל מועד, אשר מחוץ למחנה: 8 והיה, כצאת משה אל-האהל, יקומו כל-העם, ונצבו, איש פתח אהלו; והביטו אחרי משה, עד-באו האהלה: 9 והיה, כבא משה האהלה, ירד עמוד הענן, ועמד פתח האהל; ודבר עם-משה: 10 וראה כל-העם את-עמוד הענן, עמד פתח האהל; וקם כל-העם והשתחוו, איש פתח אהלו: 11 ודבר יהוה אל-משה פנים אל-פנים, כאשר ידבר איש אל-רעהו; ושב אל-המחנה, ומשרתו יהושע בן-נון נער, לא ימיש מתוך האהל: ס 12 ויאמר משה אל-יהוה, ראה אתה אמר אלי העל את-העם הזה, ואתה לא הודעתני, את אשר-תשלח עמי; ואתה אמרת ידעתיך בשם, וגם-מצאת חן בעיני: 13 ועתה אם-נא מצאתי חן בעיניך, הודעני נא את-דרכך, ואדעך, למען אמצא-חן בעיניך; וראה כי עמך הגוי הזה: 14 ויאמר; פני ילכו והנחתי לך: 15 ויאמר אליו; אם-אין פניך הלכים, אל-תעלנו מזה: 16 ובמה יודע אפוא, כי-מצאתי חן בעיניך אני ועמך, הלוא בלכתך עמנו; ונפלינו אני ועמך, מכל-העם, אשר על-פני האדמה: פ
17 ויאמר יהוה אל-משה, גם את-הדבר הזה אשר דברת אעשה; כי-מצאת חן בעיני, ואדעך בשם: 18 ויאמר; הראני נא את-כבדך: 19 ויאמר, אני אעביר כל-טובי על-פניך, וקראתי בשם יהוה לפניך; וחנתי את-אשר אחן, ורחמתי את-אשר ארחם: 20 ויאמר לא תוכל לראת את-פני; כי לא-יראני האדם וחי: 21 ויאמר יהוה, הנה מקום אתי; ונצבת על-הצור: 22 והיה בעבר כבדי, ושמתיך בנקרת הצור; ושכתי כפי עליך עד-עברי: 23 והסרתי את-כפי, וראית את-אחרי; ופני לא יראו: ס