פרק קודם, שמות, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

שמות פרק לד

לד ויאמר יהוה אל-משה, פסל-לך שני-לחת אבנים כראשנים; וכתבתי על-הלחת, את-הדברים, אשר היו על-הלחת הראשנים אשר שברת: 2 והיה נכון לבקר; ועלית בבקר אל-הר סיני, ונצבת לי שם על-ראש ההר: 3 ואיש לא-יעלה עמך, וגם-איש אל-ירא בכל-ההר; גם-הצאן והבקר אל-ירעו, אל-מול ההר ההוא: 4 ויפסל שני-לחת אבנים כראשנים, וישכם משה בבקר ויעל אל-הר סיני, כאשר צוה יהוה אתו; ויקח בידו, שני לחת אבנים: 5 וירד יהוה בענן, ויתיצב עמו שם; ויקרא בשם יהוה: 6 ויעבר יהוה על-פניו ויקרא, יהוה יהוה, אל רחום וחנון; ארך אפים ורב-חסד ואמת: 7 נצר חסד לאלפים, נשא עון ופשע וחטאה; ונקה לא ינקה, פקד עון אבות, על-בנים ועל-בני בנים, על-שלשים ועל-רבעים: 8 וימהר משה; ויקד ארצה וישתחו: 9 ויאמר אם-נא מצאתי חן בעיניך אדני, ילך-נא אדני בקרבנו; כי עם-קשה-ערף הוא, וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: 10 ויאמר, הנה אנכי כרת ברית, נגד כל-עמך אעשה נפלאת, אשר לא-נבראו בכל-הארץ ובכל-הגוים; וראה כל-העם אשר-אתה בקרבו את-מעשה יהוה כי-נורא הוא, אשר אני עשה עמך: 11 שמר-לך, את אשר אנכי מצוך היום; הנני גרש מפניך, את-האמרי והכנעני, והחתי והפרזי, והחוי והיבוסי: 12 השמר לך, פן-תכרת ברית ליושב הארץ, אשר אתה בא עליה; פן-יהיה למוקש בקרבך: 13 כי את-מזבחתם תתצון, ואת-מצבתם תשברון; ואת-אשריו תכרתון: 14 כי לא תשתחוה לאל אחר; כי יהוה קנא שמו, אל קנא הוא: 15 פן-תכרת ברית ליושב הארץ; וזנו אחרי אלהיהם, וזבחו לאלהיהם, וקרא לך, ואכלת מזבחו: 16 ולקחת מבנתיו לבניך; וזנו בנתיו, אחרי אלהיהן, והזנו את-בניך, אחרי אלהיהן: 17 אלהי מסכה לא תעשה-לך: 18 את-חג המצות תשמר, שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך, למועד חדש האביב; כי בחדש האביב, יצאת ממצרים: 19 כל-פטר רחם לי; וכל-מקנך תזכר, פטר שור ושה: 20 ופטר חמור תפדה בשה, ואם-לא תפדה וערפתו; כל בכור בניך תפדה, ולא-יראו פני ריקם: 21 ששת ימים תעבד, וביום השביעי תשבת; בחריש ובקציר תשבת: 22 וחג שבעת תעשה לך, בכורי קציר חטים; וחג האסיף, תקופת השנה: 23 שלש פעמים בשנה; יראה כל-זכורך, את-פני האדן יהוה אלהי ישראל: 24 כי-אוריש גוים מפניך, והרחבתי את-גבולך; ולא-יחמד איש את-ארצך, בעלתך, לראות את-פני יהוה אלהיך, שלש פעמים בשנה: 25 לא-תשחט על-חמץ דם-זבחי; ולא-ילין לבקר, זבח חג הפסח: 26 ראשית, בכורי אדמתך, תביא בית יהוה אלהיך; לא-תבשל גדי בחלב אמו:    פ

27 ויאמר יהוה אל-משה, כתב-לך את-הדברים האלה; כי על-פי הדברים האלה, כרתי אתך ברית ואת-ישראל: 28 ויהי-שם עם-יהוה, ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל, ומים לא שתה; ויכתב על-הלחת, את דברי הברית, עשרת הדברים: 29 ויהי, ברדת משה מהר סיני, ושני לחת העדת ביד-משה, ברדתו מן-ההר; ומשה לא-ידע, כי קרן עור פניו בדברו אתו: 30 וירא אהרן וכל-בני ישראל את-משה, והנה קרן עור פניו; וייראו מגשת אליו: 31 ויקרא אלהם משה, וישבו אליו אהרן וכל-הנשאים בעדה; וידבר משה אלהם: 32 ואחרי-כן נגשו כל-בני ישראל; ויצום את כל-אשר דבר יהוה אתו בהר סיני: 33 ויכל משה, מדבר אתם; ויתן על-פניו מסוה: 34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו, יסיר את-המסוה עד-צאתו; ויצא, ודבר אל-בני ישראל, את אשר יצוה: 35 וראו בני-ישראל את-פני משה, כי קרן, עור פני משה; והשיב משה את-המסוה על-פניו, עד-באו לדבר אתו:    ס   

פרק הבא, שמות, תנ"ך