ט ויאמר יהוה אל-משה, בא אל-פרעה; ודברת אליו, כה-אמר יהוה אלהי העברים, שלח את-עמי ויעבדני: 2 כי אם-מאן אתה לשלח; ועודך מחזיק בם: 3 הנה יד-יהוה הויה, במקנך אשר בשדה, בסוסים בחמרים בגמלים, בבקר ובצאן; דבר כבד מאד: 4 והפלה יהוה, בין מקנה ישראל, ובין מקנה מצרים; ולא ימות מכל-לבני ישראל דבר: 5 וישם יהוה מועד לאמר; מחר, יעשה יהוה הדבר הזה בארץ: 6 ויעש יהוה את-הדבר הזה ממחרת, וימת כל מקנה מצרים; וממקנה בני-ישראל לא-מת אחד: 7 וישלח פרעה, והנה, לא-מת ממקנה ישראל עד-אחד; ויכבד לב פרעה, ולא שלח את-העם: פ
8 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן, קחו לכם מלא חפניכם, פיח כבשן; וזרקו משה השמימה לעיני פרעה: 9 והיה לאבק, על כל-ארץ מצרים; והיה על-האדם ועל-הבהמה, לשחין פרח אבעבעת בכל-ארץ מצרים: 10 ויקחו את-פיח הכבשן, ויעמדו לפני פרעה, ויזרק אתו משה השמימה; ויהי, שחין אבעבעת, פרח באדם ובבהמה: 11 ולא-יכלו החרטמים, לעמד לפני משה מפני השחין; כי-היה השחין, בחרטמם ובכל-מצרים: 12 ויחזק יהוה את-לב פרעה, ולא שמע אלהם; כאשר דבר יהוה אל-משה: ס 13 ויאמר יהוה אל-משה, השכם בבקר, והתיצב לפני פרעה; ואמרת אליו, כה-אמר יהוה אלהי העברים, שלח את-עמי ויעבדני: 14 כי בפעם הזאת, אני שלח את-כל-מגפתי אל-לבך, ובעבדיך ובעמך; בעבור תדע, כי אין כמני בכל-הארץ: 15 כי עתה שלחתי את-ידי, ואך אותך ואת-עמך בדבר; ותכחד מן-הארץ: 16 ואולם, בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתך את-כחי; ולמען ספר שמי בכל-הארץ: 17 עודך מסתולל בעמי; לבלתי שלחם: 18 הנני ממטיר כעת מחר, ברד כבד מאד; אשר לא-היה כמהו במצרים, למן-היום הוסדה ועד-עתה: 19 ועתה, שלח העז את-מקנך, ואת כל-אשר לך בשדה; כל-האדם והבהמה אשר-ימצא בשדה, ולא יאסף הביתה, וירד עלהם הברד ומתו: 20 הירא את-דבר יהוה, מעבדי פרעה; הניס את-עבדיו ואת-מקנהו אל-הבתים: 21 ואשר לא-שם לבו אל-דבר יהוה; ויעזב את-עבדיו ואת-מקנהו בשדה: פ
22 ויאמר יהוה אל-משה נטה את-ידך על-השמים, ויהי ברד בכל-ארץ מצרים; על-האדם ועל-הבהמה, ועל כל-עשב השדה בארץ מצרים: 23 ויט משה את-מטהו על-השמים, ויהוה, נתן קלת וברד, ותהלך אש ארצה; וימטר יהוה ברד על-ארץ מצרים: 24 ויהי ברד, ואש מתלקחת בתוך הברד; כבד מאד, אשר לא-היה כמהו בכל-ארץ מצרים, מאז היתה לגוי: 25 ויך הברד בכל-ארץ מצרים, את כל-אשר בשדה, מאדם ועד-בהמה; ואת כל-עשב השדה הכה הברד, ואת-כל-עץ השדה שבר: 26 רק בארץ גשן, אשר-שם בני ישראל; לא היה ברד: 27 וישלח פרעה, ויקרא למשה ולאהרן, ויאמר אלהם חטאתי הפעם; יהוה הצדיק, ואני ועמי הרשעים: 28 העתירו אל-יהוה, ורב מהית קלת אלהים וברד; ואשלחה אתכם, ולא תספון לעמד: 29 ויאמר אליו משה, כצאתי את-העיר, אפרש את-כפי אל-יהוה; הקלות יחדלון, והברד לא יהיה-עוד, למען תדע, כי ליהוה הארץ: 30 ואתה ועבדיך; ידעתי כי טרם תיראון, מפני יהוה אלהים: 31 והפשתה והשערה נכתה; כי השערה אביב, והפשתה גבעל: 32 והחטה והכסמת לא נכו; כי אפילת הנה: 33 ויצא משה מעם פרעה את-העיר, ויפרש כפיו אל-יהוה; ויחדלו הקלות והברד, ומטר לא-נתך ארצה: 34 וירא פרעה, כי-חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא; ויכבד לבו הוא ועבדיו: 35 ויחזק לב פרעה, ולא שלח את-בני ישראל; כאשר דבר יהוה ביד-משה: פ