ב אני חבצלת השרון, שושנת העמקים: 2 כשושנה בין החוחים, כן רעיתי בין הבנות: 3 כתפוח בעצי היער, כן דודי בין הבנים; בצלו חמדתי וישבתי, ופריו מתוק לחכי: 4 הביאני אל-בית היין, ודגלו עלי אהבה: 5 סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים; כי-חולת אהבה אני: 6 שמאלו תחת לראשי, וימינו תחבקני: 7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות, או באילות השדה; אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה עד שתחפץ: ס 8 קול דודי, הנה-זה בא; מדלג על-ההרים, מקפץ על-הגבעות: 9 דומה דודי לצבי, או לעפר האילים; הנה-זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן-החלנות, מציץ מן-החרכים: 10 ענה דודי ואמר לי; קומי לך רעיתי יפתי ולכי-לך: 11 כי-הנה הסתו (הסתיו) עבר; הגשם חלף הלך לו: 12 הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע; וקול התור נשמע בארצנו: 13 התאנה חנטה פגיה, והגפנים סמדר נתנו ריח; קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי-לך: ס 14 יונתי בחגוי הסלע, בסתר המדרגה, הראיני את-מראיך, השמיעיני את-קולך; כי-קולך ערב ומראיך נאוה: ס 15 אחזו-לנו שועלים, שועלים קטנים מחבלים כרמים; וכרמינו סמדר: 16 דודי לי ואני לו, הרעה בשושנים: 17 עד שיפוח היום, ונסו הצללים; סב דמה-לך דודי לצבי, או לעפר האילים על-הרי בתר: ס