ו אנה הלך דודך, היפה בנשים; אנה פנה דודך, ונבקשנו עמך: 2 דודי ירד לגנו, לערוגות הבשם; לרעות בגנים, וללקט שושנים: 3 אני לדודי ודודי לי, הרעה בשושנים: ס 4 יפה את רעיתי כתרצה, נאוה כירושלם; אימה כנדגלות: 5 הסבי עיניך מנגדי, שהם הרהיבני; שערך כעדר העזים, שגלשו מן-הגלעד: 6 שניך כעדר הרחלים, שעלו מן-הרחצה; שכלם מתאימות, ושכלה אין בהם: 7 כפלח הרמון רקתך, מבעד לצמתך: 8 ששים המה מלכות, ושמנים פילגשים; ועלמות אין מספר: 9 אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאמה, ברה היא ליולדתה; ראוה בנות ויאשרוה, מלכות ופילגשים ויהללוה: ס 10 מי-זאת הנשקפה כמו-שחר; יפה כלבנה, ברה כחמה, אימה כנדגלות: ס 11 אל-גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל; לראות הפרחה הגפן, הנצו הרמנים: 12 לא ידעתי, נפשי שמתני, מרכבות עמי-נדיב: