יא ויעל, נחש העמוני, ויחן על-יבש גלעד; ויאמרו כל-אנשי יביש אל-נחש, כרת-לנו ברית ונעבדך: 2 ויאמר אליהם, נחש העמוני, בזאת אכרת לכם, בנקור לכם כל-עין ימין; ושמתיה חרפה על-כל-ישראל: 3 ויאמרו אליו זקני יביש, הרף לנו שבעת ימים, ונשלחה מלאכים, בכל גבול ישראל; ואם-אין מושיע אתנו ויצאנו אליך: 4 ויבאו המלאכים גבעת שאול, וידברו הדברים באזני העם; וישאו כל-העם את-קולם ויבכו: 5 והנה שאול, בא אחרי הבקר מן-השדה, ויאמר שאול, מה-לעם כי יבכו; ויספרו-לו, את-דברי אנשי יביש: 6 ותצלח רוח-אלהים על-שאול, בשמעו (כשמעו) את-הדברים האלה; ויחר אפו מאד: 7 ויקח צמד בקר וינתחהו, וישלח בכל-גבול ישראל ביד המלאכים לאמר, אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל, כה יעשה לבקרו; ויפל פחד-יהוה על-העם, ויצאו כאיש אחד: 8 ויפקדם בבזק; ויהיו בני-ישראל שלש מאות אלף, ואיש יהודה שלשים אלף: 9 ויאמרו למלאכים הבאים, כה תאמרון לאיש יביש גלעד, מחר תהיה-לכם תשועה בחם (כחם) השמש; ויבאו המלאכים, ויגידו לאנשי יביש וישמחו: 10 ויאמרו אנשי יביש, מחר נצא אליכם; ועשיתם לנו, ככל-הטוב בעיניכם: ס 11 ויהי ממחרת, וישם שאול את-העם שלשה ראשים, ויבאו בתוך-המחנה באשמרת הבקר, ויכו את-עמון עד-חם היום; ויהי הנשארים ויפצו, ולא נשארו-בם שנים יחד: 12 ויאמר העם אל-שמואל, מי האמר, שאול ימלך עלינו; תנו האנשים ונמיתם: 13 ויאמר שאול, לא-יומת איש ביום הזה; כי היום עשה-יהוה תשועה בישראל: ס 14 ויאמר שמואל אל-העם, לכו ונלכה הגלגל; ונחדש שם המלוכה: 15 וילכו כל-העם הגלגל, וימלכו שם את-שאול לפני יהוה בגלגל, ויזבחו-שם זבחים שלמים לפני יהוה; וישמח שם שאול וכל-אנשי ישראל עד-מאד: פ