יח ויהי, ככלתו לדבר אל-שאול, ונפש יהונתן, נקשרה בנפש דוד; ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו: 2 ויקחהו שאול ביום ההוא; ולא נתנו, לשוב בית אביו: 3 ויכרת יהונתן ודוד ברית; באהבתו אתו כנפשו: 4 ויתפשט יהונתן, את-המעיל אשר עליו, ויתנהו לדוד; ומדיו ועד-חרבו ועד-קשתו ועד-חגרו: 5 ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל, וישמהו שאול, על אנשי המלחמה; וייטב בעיני כל-העם, וגם בעיני עבדי שאול: פ
6 ויהי בבואם, בשוב דוד מהכות את-הפלשתי, ותצאנה הנשים מכל-ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות, לקראת שאול המלך; בתפים בשמחה ובשלשים: 7 ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן; הכה שאול באלפו (באלפיו), ודוד ברבבתיו: 8 ויחר לשאול מאד, וירע בעיניו הדבר הזה, ויאמר, נתנו לדוד רבבות, ולי נתנו האלפים; ועוד לו אך המלוכה: 9 ויהי שאול עון (עוין) את-דוד; מהיום ההוא והלאה: ס 10 ויהי ממחרת, ותצלח רוח אלהים רעה אל-שאול ויתנבא בתוך-הבית, ודוד מנגן בידו כיום ביום; והחנית ביד-שאול: 11 ויטל שאול את-החנית, ויאמר אכה בדוד ובקיר; ויסב דוד מפניו פעמים: 12 וירא שאול מלפני דוד; כי-היה יהוה עמו, ומעם שאול סר: 13 ויסרהו שאול מעמו, וישמהו לו שר-אלף; ויצא ויבא לפני העם: פ
14 ויהי דוד לכל-דרכו משכיל; ויהוה עמו: 15 וירא שאול, אשר-הוא משכיל מאד; ויגר מפניו: 16 וכל-ישראל ויהודה, אהב את-דוד; כי-הוא יוצא ובא לפניהם: פ
17 ויאמר שאול אל-דוד, הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן-לך לאשה, אך היה-לי לבן-חיל, והלחם מלחמות יהוה; ושאול אמר, אל-תהי ידי בו, ותהי-בו יד-פלשתים: ס 18 ויאמר דוד אל-שאול, מי אנכי ומי חיי, משפחת אבי בישראל; כי-אהיה חתן למלך: 19 ויהי, בעת תת את-מרב בת-שאול לדוד; והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה: 20 ותאהב מיכל בת-שאול את-דוד; ויגדו לשאול, וישר הדבר בעיניו: 21 ויאמר שאול אתננה לו ותהי-לו למוקש, ותהי-בו יד-פלשתים; ויאמר שאול אל-דוד, בשתים תתחתן בי היום: 22 ויצו שאול את-עבדו, דברו אל-דוד בלט לאמר, הנה חפץ בך המלך, וכל-עבדיו אהבוך; ועתה התחתן במלך: 23 וידברו עבדי שאול באזני דוד, את-הדברים האלה; ויאמר דוד, הנקלה בעיניכם התחתן במלך, ואנכי איש-רש ונקלה: 24 ויגדו עבדי שאול לו לאמר; כדברים האלה דבר דוד: פ
25 ויאמר שאול כה-תאמרו לדוד, אין-חפץ למלך במהר, כי, במאה ערלות פלשתים, להנקם באיבי המלך; ושאול חשב, להפיל את-דוד ביד-פלשתים: 26 ויגדו עבדיו לדוד את-הדברים האלה, וישר הדבר בעיני דוד, להתחתן במלך; ולא מלאו הימים: 27 ויקם דוד וילך הוא ואנשיו, ויך בפלשתים מאתים איש, ויבא דוד את-ערלתיהם, וימלאום למלך, להתחתן במלך; ויתן-לו שאול את-מיכל בתו לאשה: ס 28 וירא שאול וידע, כי יהוה עם-דוד; ומיכל בת-שאול אהבתהו: 29 ויאסף שאול, לרא מפני דוד עוד; ויהי שאול איב את-דוד כל-הימים: ס 30 ויצאו שרי פלשתים; ויהי מדי צאתם, שכל דוד מכל עבדי שאול, וייקר שמו מאד: ס