פרק קודם, שמואל א, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

שמואל א פרק יט

יט וידבר שאול, אל-יונתן בנו ואל-כל-עבדיו, להמית את-דוד; ויהונתן בן-שאול, חפץ בדוד מאד: 2 ויגד יהונתן לדוד לאמר, מבקש שאול אבי להמיתך; ועתה השמר-נא בבקר, וישבת בסתר ונחבאת: 3 ואני אצא ועמדתי ליד-אבי, בשדה אשר אתה שם, ואני אדבר בך אל-אבי; וראיתי מה והגדתי לך:    ס    4 וידבר יהונתן בדוד טוב, אל-שאול אביו; ויאמר אליו אל-יחטא המלך בעבדו בדוד, כי לוא חטא לך, וכי מעשיו טוב-לך מאד: 5 וישם את-נפשו בכפו ויך את-הפלשתי, ויעש יהוה תשועה גדולה לכל-ישראל, ראית ותשמח; ולמה תחטא בדם נקי, להמית את-דוד חנם: 6 וישמע שאול בקול יהונתן; וישבע שאול, חי-יהוה אם-יומת: 7 ויקרא יהונתן לדוד, ויגד-לו יהונתן, את כל-הדברים האלה; ויבא יהונתן את-דוד אל-שאול, ויהי לפניו כאתמול שלשום:    ס    8 ותוסף המלחמה להיות; ויצא דוד וילחם בפלשתים, ויך בהם מכה גדולה, וינסו מפניו: 9 ותהי רוח יהוה רעה אל-שאול, והוא בביתו יושב, וחניתו בידו; ודוד מנגן ביד: 10 ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר, ויפטר מפני שאול, ויך את-החנית בקיר; ודוד נס וימלט בלילה הוא:    פ

11 וישלח שאול מלאכים אל-בית דוד לשמרו, ולהמיתו בבקר; ותגד לדוד, מיכל אשתו לאמר, אם-אינך ממלט את-נפשך הלילה, מחר אתה מומת: 12 ותרד מיכל את-דוד בעד החלון; וילך ויברח וימלט: 13 ותקח מיכל את-התרפים, ותשם אל-המטה, ואת כביר העזים, שמה מראשתיו; ותכס בבגד:    ס    14 וישלח שאול מלאכים לקחת את-דוד; ותאמר חלה הוא:    פ

15 וישלח שאול את-המלאכים, לראות את-דוד לאמר; העלו אתו במטה אלי להמתו: 16 ויבאו המלאכים, והנה התרפים אל-המטה; וכביר העזים מראשתיו: 17 ויאמר שאול אל-מיכל, למה ככה רמיתני, ותשלחי את-איבי וימלט; ותאמר מיכל אל-שאול, הוא-אמר אלי שלחני למה אמיתך: 18 ודוד ברח וימלט, ויבא אל-שמואל הרמתה, ויגד-לו, את כל-אשר עשה-לו שאול; וילך הוא ושמואל, וישבו בנוית (בניות): 19 ויגד לשאול לאמר; הנה דוד, בנוית (בניות) ברמה: 20 וישלח שאול מלאכים לקחת את-דוד, וירא, את-להקת הנביאים נבאים, ושמואל עמד נצב עליהם; ותהי על-מלאכי שאול רוח אלהים, ויתנבאו גם-המה: 21 ויגדו לשאול, וישלח מלאכים אחרים, ויתנבאו גם-המה; ויסף שאול, וישלח מלאכים שלשים, ויתנבאו גם-המה: 22 וילך גם-הוא הרמתה, ויבא עד-בור הגדול אשר בשכו, וישאל ויאמר, איפה שמואל ודוד; ויאמר הנה בנוית (בניות) ברמה: 23 וילך שם, אל-נוית (ניות) ברמה; ותהי עליו גם-הוא רוח אלהים, וילך הלוך ויתנבא, עד-באו בנוית (בניות) ברמה: 24 ויפשט גם-הוא בגדיו, ויתנבא גם-הוא לפני שמואל, ויפל ערם, כל-היום ההוא וכל-הלילה; על-כן יאמרו, הגם שאול בנביאם:    פ

פרק הבא, שמואל א, תנ"ך