כא ויקם וילך; ויהונתן בא העיר: 2 ויבא דוד נבה, אל-אחימלך הכהן; ויחרד אחימלך לקראת דוד, ויאמר לו מדוע אתה לבדך, ואיש אין אתך: 3 ויאמר דוד לאחימלך הכהן, המלך צוני דבר, ויאמר אלי, איש אל-ידע מאומה את-הדבר אשר-אנכי שלחך ואשר צויתך; ואת-הנערים יודעתי, אל-מקום פלני אלמוני: 4 ועתה, מה-יש תחת-ידך חמשה-לחם תנה בידי; או הנמצא: 5 ויען הכהן את-דוד ויאמר, אין-לחם חל אל-תחת ידי; כי-אם-לחם קדש יש, אם-נשמרו הנערים אך מאשה: פ
6 ויען דוד את-הכהן ויאמר לו, כי אם-אשה עצרה-לנו כתמול שלשם, בצאתי ויהיו כלי-הנערים קדש; והוא דרך חל, ואף כי היום יקדש בכלי: 7 ויתן-לו הכהן קדש; כי לא-היה שם לחם, כי-אם-לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה, לשום לחם חם, ביום הלקחו: 8 ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא, נעצר לפני יהוה, ושמו דאג האדמי; אביר הרעים אשר לשאול: 9 ויאמר דוד לאחימלך, ואין יש-פה תחת-ידך חנית או-חרב; כי גם-חרבי וגם-כלי לא-לקחתי בידי, כי-היה דבר-המלך נחוץ: ס 10 ויאמר הכהן, חרב גלית הפלשתי אשר-הכית בעמק האלה, הנה-היא לוטה בשמלה אחרי האפוד, אם-אתה תקח-לך קח, כי אין אחרת זולתה בזה; ויאמר דוד אין כמוה תננה לי: 11 ויקם דוד, ויברח ביום-ההוא מפני שאול; ויבא אל-אכיש מלך גת: 12 ויאמרו עבדי אכיש אליו, הלוא-זה דוד מלך הארץ; הלוא לזה, יענו במחלות לאמר, הכה שאול באלפו (באלפיו), ודוד ברבבתו (ברבבתיו): 13 וישם דוד את-הדברים האלה בלבבו; וירא מאד, מפני אכיש מלך-גת: 14 וישנו את-טעמו בעיניהם, ויתהלל בידם; ויתו (ויתיו) על-דלתות השער, ויורד רירו אל-זקנו: 15 ויאמר אכיש אל-עבדיו; הנה תראו איש משתגע, למה תביאו אתו אלי: 16 חסר משגעים אני, כי-הבאתם את-זה, להשתגע עלי; הזה יבוא אל-ביתי: ס