כב וילך דוד משם, וימלט אל-מערת עדלם; וישמעו אחיו וכל-בית אביו, וירדו אליו שמה: 2 ויתקבצו אליו כל-איש מצוק וכל-איש אשר-לו נשא וכל-איש מר-נפש, ויהי עליהם לשר; ויהיו עמו, כארבע מאות איש: 3 וילך דוד משם מצפה מואב; ויאמר אל-מלך מואב, יצא-נא אבי ואמי אתכם, עד אשר אדע, מה-יעשה-לי אלהים: 4 וינחם את-פני מלך מואב; וישבו עמו, כל-ימי היות-דוד במצודה: ס 5 ויאמר גד הנביא אל-דוד, לא תשב במצודה, לך ובאת-לך ארץ יהודה; וילך דוד, ויבא יער חרת: ס 6 וישמע שאול, כי נודע דוד, ואנשים אשר אתו; ושאול יושב בגבעה תחת-האשל ברמה וחניתו בידו, וכל-עבדיו נצבים עליו: 7 ויאמר שאול, לעבדיו הנצבים עליו, שמעו-נא בני ימיני; גם-לכלכם, יתן בן-ישי שדות וכרמים, לכלכם ישים, שרי אלפים ושרי מאות: 8 כי קשרתם כלכם עלי, ואין-גלה את-אזני בכרת-בני עם-בן-ישי, ואין-חלה מכם עלי וגלה את-אזני; כי הקים בני את-עבדי עלי לארב כיום הזה: ס 9 ויען דאג האדמי, והוא נצב על-עבדי-שאול ויאמר; ראיתי את-בן-ישי, בא נבה, אל-אחימלך בן-אחטוב: 10 וישאל-לו ביהוה, וצידה נתן לו; ואת, חרב גלית הפלשתי נתן לו: 11 וישלח המלך לקרא את-אחימלך בן-אחיטוב הכהן, ואת כל-בית אביו הכהנים אשר בנב; ויבאו כלם אל-המלך: ס 12 ויאמר שאול, שמע-נא בן-אחיטוב; ויאמר הנני אדני: 13 ויאמר אלו (אליו) שאול, למה קשרתם עלי, אתה ובן-ישי; בתתך לו לחם וחרב, ושאול לו באלהים, לקום אלי לארב כיום הזה: ס 14 ויען אחימלך את-המלך ויאמר; ומי בכל-עבדיך כדוד נאמן, וחתן המלך וסר אל-משמעתך ונכבד בביתך: 15 היום החלתי לשאול- (לשאל-) לו באלהים חלילה לי; אל-ישם המלך בעבדו דבר בכל-בית אבי, כי לא-ידע עבדך בכל-זאת, דבר קטן או גדול: 16 ויאמר המלך, מות תמות אחימלך; אתה וכל-בית אביך: 17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה, כי גם-ידם עם-דוד, וכי ידעו כי-ברח הוא, ולא גלו את-אזנו (אזני); ולא-אבו עבדי המלך לשלח את-ידם, לפגע בכהני יהוה: ס 18 ויאמר המלך לדויג (לדואג), סב אתה, ופגע בכהנים; ויסב דויג (דואג) האדמי, ויפגע-הוא בכהנים, וימת ביום ההוא, שמנים וחמשה איש, נשא אפוד בד: 19 ואת נב עיר-הכהנים הכה לפי-חרב, מאיש ועד-אשה, מעולל ועד-יונק; ושור וחמור ושה לפי-חרב: 20 וימלט בן-אחד, לאחימלך בן-אחטוב, ושמו אביתר; ויברח אחרי דוד: 21 ויגד אביתר לדוד; כי הרג שאול, את כהני יהוה: 22 ויאמר דוד לאביתר, ידעתי ביום ההוא כי-שם דויג (דואג) האדמי, כי-הגד יגיד לשאול; אנכי סבתי, בכל-נפש בית אביך: 23 שבה אתי אל-תירא, כי אשר-יבקש את-נפשי יבקש את-נפשך; כי-משמרת אתה עמדי: