כח ויהי בימים ההם, ויקבצו פלשתים את-מחניהם לצבא, להלחם בישראל; ויאמר אכיש אל-דוד, ידע תדע, כי אתי תצא במחנה, אתה ואנשיך: 2 ויאמר דוד אל-אכיש, לכן אתה תדע, את אשר-יעשה עבדך; ויאמר אכיש אל-דוד, לכן, שמר לראשי אשימך כל-הימים: פ
3 ושמואל מת, ויספדו-לו כל-ישראל, ויקברהו ברמה ובעירו; ושאול, הסיר האבות ואת-הידענים מהארץ: 4 ויקבצו פלשתים, ויבאו ויחנו בשונם; ויקבץ שאול את-כל-ישראל, ויחנו בגלבע: 5 וירא שאול את-מחנה פלשתים; וירא ויחרד לבו מאד: 6 וישאל שאול ביהוה, ולא ענהו יהוה; גם בחלמות גם באורים גם בנביאם: 7 ויאמר שאול לעבדיו, בקשו-לי אשת בעלת-אוב, ואלכה אליה ואדרשה-בה; ויאמרו עבדיו אליו, הנה אשת בעלת-אוב בעין דור: 8 ויתחפש שאול, וילבש בגדים אחרים, וילך הוא, ושני אנשים עמו, ויבאו אל-האשה לילה; ויאמר, קסומי- (קסמי-) נא לי באוב, והעלי לי, את אשר-אמר אליך: 9 ותאמר האשה אליו, הנה אתה ידעת את אשר-עשה שאול, אשר הכרית את-האבות ואת-הידעני מן-הארץ; ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני: 10 וישבע לה שאול, ביהוה לאמר; חי-יהוה אם-יקרך עון בדבר הזה: 11 ותאמר האשה, את-מי אעלה-לך; ויאמר את-שמואל העלי-לי: 12 ותרא האשה את-שמואל, ותזעק בקול גדול; ותאמר האשה אל-שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול: 13 ויאמר לה המלך אל-תיראי כי מה ראית; ותאמר האשה אל-שאול, אלהים ראיתי עלים מן-הארץ: 14 ויאמר לה מה-תארו, ותאמר, איש זקן עלה, והוא עטה מעיל; וידע שאול כי-שמואל הוא, ויקד אפים ארצה וישתחו: ס 15 ויאמר שמואל אל-שאול, למה הרגזתני להעלות אתי; ויאמר שאול צר-לי מאד ופלשתים נלחמים בי, ואלהים סר מעלי ולא-ענני עוד, גם ביד-הנביאם גם-בחלמות, ואקראה לך, להודיעני מה אעשה: ס 16 ויאמר שמואל, ולמה תשאלני; ויהוה סר מעליך ויהי ערך: 17 ויעש יהוה לו, כאשר דבר בידי; ויקרע יהוה את-הממלכה מידך, ויתנה לרעך לדוד: 18 כאשר לא-שמעת בקול יהוה, ולא-עשית חרון-אפו בעמלק; על-כן הדבר הזה, עשה-לך יהוה היום הזה: 19 ויתן יהוה גם את-ישראל עמך ביד-פלשתים, ומחר אתה ובניך עמי; גם את-מחנה ישראל, יתן יהוה ביד-פלשתים: 20 וימהר שאול, ויפל מלא-קומתו ארצה, וירא מאד מדברי שמואל; גם-כח לא-היה בו, כי לא אכל לחם, כל-היום וכל-הלילה: 21 ותבוא האשה אל-שאול, ותרא כי-נבהל מאד; ותאמר אליו, הנה שמעה שפחתך בקולך, ואשים נפשי בכפי, ואשמע את-דבריך, אשר דברת אלי: 22 ועתה, שמע-נא גם-אתה בקול שפחתך, ואשמה לפניך פת-לחם ואכול; ויהי בך כח, כי תלך בדרך: 23 וימאן, ויאמר לא אכל, ויפרצו-בו עבדיו וגם-האשה, וישמע לקלם; ויקם מהארץ, וישב אל-המטה: 24 ולאשה עגל-מרבק בבית, ותמהר ותזבחהו; ותקח-קמח ותלש, ותפהו מצות: 25 ותגש לפני-שאול ולפני עבדיו ויאכלו; ויקמו וילכו בלילה ההוא: פ