כט ויקבצו פלשתים את-כל-מחניהם אפקה; וישראל חנים, בעין אשר ביזרעאל: 2 וסרני פלשתים עברים, למאות ולאלפים; ודוד ואנשיו, עברים באחרנה עם-אכיש: 3 ויאמרו שרי פלשתים, מה העברים האלה; ויאמר אכיש אל-שרי פלשתים, הלוא-זה דוד עבד שאול מלך-ישראל, אשר היה אתי זה ימים או-זה שנים, ולא-מצאתי בו מאומה, מיום נפלו עד-היום הזה: פ
4 ויקצפו עליו שרי פלשתים, ויאמרו לו שרי פלשתים השב את-האיש, וישב אל-מקומו אשר הפקדתו שם, ולא-ירד עמנו במלחמה, ולא-יהיה-לנו לשטן במלחמה; ובמה, יתרצה זה אל-אדניו, הלוא בראשי האנשים ההם: 5 הלוא-זה דוד, אשר יענו-לו במחלות לאמר; הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבתו (ברבבתיו): ס 6 ויקרא אכיש אל-דוד, ויאמר אליו חי-יהוה כי-ישר אתה, וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה, כי לא-מצאתי בך רעה, מיום באך אלי עד-היום הזה; ובעיני הסרנים לא-טוב אתה: 7 ועתה שוב ולך בשלום; ולא-תעשה רע, בעיני סרני פלשתים: ס 8 ויאמר דוד אל-אכיש, כי מה עשיתי ומה-מצאת בעבדך, מיום אשר הייתי לפניך, עד היום הזה; כי לא אבוא ונלחמתי, באיבי אדני המלך: 9 ויען אכיש ויאמר אל-דוד, ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים; אך שרי פלשתים אמרו, לא-יעלה עמנו במלחמה: 10 ועתה השכם בבקר, ועבדי אדניך אשר-באו אתך; והשכמתם בבקר, ואור לכם ולכו: 11 וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר, לשוב אל-ארץ פלשתים; ופלשתים עלו יזרעאל: ס