פרק קודם, שמואל א, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

שמואל א פרק ל

ל ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי; ועמלקי פשטו, אל-נגב ואל-צקלג, ויכו את-צקלג, וישרפו אתה באש: 2 וישבו את-הנשים אשר-בה מקטן ועד-גדול, לא המיתו איש; וינהגו, וילכו לדרכם: 3 ויבא דוד ואנשיו אל-העיר, והנה שרופה באש; ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו: 4 וישא דוד והעם אשר-אתו את-קולם ויבכו; עד אשר אין-בהם כח לבכות: 5 ושתי נשי-דוד נשבו; אחינעם היזרעלית, ואביגיל אשת נבל הכרמלי: 6 ותצר לדוד מאד, כי-אמרו העם לסקלו, כי-מרה נפש כל-העם, איש על-בנו (בניו) ועל-בנתיו; ויתחזק דוד, ביהוה אלהיו:    ס    7 ויאמר דוד, אל-אביתר הכהן בן-אחימלך, הגישה-נא לי האפד; ויגש אביתר את-האפד אל-דוד: 8 וישאל דוד ביהוה לאמר, ארדף אחרי הגדוד-הזה האשגנו; ויאמר לו רדף, כי-השג תשיג והצל תציל: 9 וילך דוד, הוא ושש-מאות איש אשר אתו, ויבאו עד-נחל הבשור; והנותרים עמדו: 10 וירדף דוד, הוא וארבע-מאות איש; ויעמדו מאתים איש, אשר פגרו, מעבר את-נחל הבשור: 11 וימצאו איש-מצרי בשדה, ויקחו אתו אל-דוד; ויתנו-לו לחם ויאכל, וישקהו מים: 12 ויתנו-לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל, ותשב רוחו אליו; כי לא-אכל לחם ולא-שתה מים, שלשה ימים ושלשה לילות:    ס    13 ויאמר לו דוד למי-אתה, ואי מזה אתה; ויאמר נער מצרי אנכי, עבד לאיש עמלקי, ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה: 14 אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל-אשר ליהודה ועל-נגב כלב; ואת-צקלג שרפנו באש: 15 ויאמר אליו דוד, התורדני אל-הגדוד הזה; ויאמר השבעה לי באלהים אם-תמיתני, ואם-תסגרני ביד-אדני, ואורדך אל-הגדוד הזה: 16 וירדהו, והנה נטשים על-פני כל-הארץ; אכלים ושתים וחגגים, בכל השלל הגדול, אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה: 17 ויכם דוד מהנשף ועד-הערב למחרתם; ולא-נמלט מהם איש, כי אם-ארבע מאות איש-נער אשר-רכבו על-הגמלים וינסו: 18 ויצל דוד, את כל-אשר לקחו עמלק; ואת-שתי נשיו הציל דוד: 19 ולא נעדר-להם מן-הקטן ועד-הגדול ועד-בנים ובנות ומשלל, ועד כל-אשר לקחו להם; הכל השיב דוד: 20 ויקח דוד, את-כל-הצאן והבקר; נהגו, לפני המקנה ההוא, ויאמרו, זה שלל דוד: 21 ויבא דוד, אל-מאתים האנשים אשר-פגרו מלכת אחרי דוד, וישיבם בנחל הבשור, ויצאו לקראת דוד, ולקראת העם אשר-אתו; ויגש דוד את-העם, וישאל להם לשלום:    ס    22 ויען כל-איש-רע ובליעל, מהאנשים אשר הלכו עם-דוד, ויאמרו, יען אשר לא-הלכו עמי, לא-נתן להם, מהשלל אשר הצלנו; כי-אם-איש את-אשתו ואת-בניו, וינהגו וילכו:    ס    23 ויאמר דוד, לא-תעשו כן אחי; את אשר-נתן יהוה לנו וישמר אתנו, ויתן, את-הגדוד הבא עלינו בידנו: 24 ומי ישמע לכם, לדבר הזה; כי כחלק הירד במלחמה, וכחלק הישב על-הכלים יחדו יחלקו:    ס    25 ויהי מהיום ההוא ומעלה; וישמה לחק ולמשפט לישראל, עד היום הזה:    פ

26 ויבא דוד אל-צקלג, וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר; הנה לכם ברכה, משלל איבי יהוה: 27 לאשר בבית-אל ולאשר ברמות-נגב ולאשר ביתר: 28 ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע:    ס    29 ולאשר ברכל, ולאשר בערי הירחמאלי, ולאשר בערי הקיני: 30 ולאשר בחרמה ולאשר בבור-עשן ולאשר בעתך: 31 ולאשר בחברון; ולכל-המקמות אשר-התהלך-שם דוד הוא ואנשיו:    פ

פרק הבא, שמואל א, תנ"ך