י ויהי אחרי-כן, וימת מלך בני עמון; וימלך חנון בנו תחתיו: 2 ויאמר דוד אעשה-חסד עם-חנון בן-נחש, כאשר עשה אביו עמדי חסד, וישלח דוד לנחמו ביד-עבדיו אל-אביו; ויבאו עבדי דוד, ארץ בני עמון: 3 ויאמרו שרי בני-עמון אל-חנון אדניהם, המכבד דוד את-אביך בעיניך, כי-שלח לך מנחמים; הלוא בעבור חקור את-העיר ולרגלה ולהפכה, שלח דוד את-עבדיו אליך: 4 ויקח חנון את-עבדי דוד, ויגלח את-חצי זקנם, ויכרת את-מדויהם בחצי עד שתותיהם; וישלחם: 5 ויגדו לדוד וישלח לקראתם, כי-היו האנשים נכלמים מאד; ויאמר המלך שבו בירחו, עד-יצמח זקנכם ושבתם: 6 ויראו בני עמון, כי נבאשו בדוד; וישלחו בני-עמון וישכרו את-ארם בית-רחוב ואת-ארם צובא, עשרים אלף רגלי, ואת-מלך מעכה אלף איש, ואיש טוב, שנים-עשר אלף איש: 7 וישמע דוד; וישלח את-יואב, ואת כל-הצבא הגברים: 8 ויצאו בני עמון, ויערכו מלחמה פתח השער; וארם צובא ורחוב ואיש-טוב ומעכה, לבדם בשדה: 9 וירא יואב, כי-היתה אליו פני המלחמה, מפנים ומאחור; ויבחר, מכל בחורי בישראל (ישראל), ויערך לקראת ארם: 10 ואת יתר העם, נתן ביד אבשי אחיו; ויערך לקראת בני עמון: 11 ויאמר, אם-תחזק ארם ממני, והיתה לי לישועה; ואם-בני עמון יחזקו ממך, והלכתי להושיע לך: 12 חזק ונתחזק בעד-עמנו, ובעד ערי אלהינו; ויהוה, יעשה הטוב בעיניו: 13 ויגש יואב, והעם אשר עמו, למלחמה בארם; וינסו מפניו: 14 ובני עמון ראו כי-נס ארם, וינסו מפני אבישי, ויבאו העיר; וישב יואב, מעל בני עמון, ויבא ירושלם: 15 וירא ארם, כי נגף לפני ישראל; ויאספו יחד: 16 וישלח הדדעזר, ויצא את-ארם אשר מעבר הנהר, ויבאו חילם; ושובך שר-צבא הדדעזר לפניהם: 17 ויגד לדוד, ס ויאסף את-כל-ישראל ויעבר את-הירדן, ויבא חלאמה; ויערכו ארם לקראת דוד, וילחמו עמו: 18 וינס ארם מפני ישראל, ויהרג דוד מארם, שבע מאות רכב, וארבעים אלף פרשים; ואת שובך שר-צבאו הכה וימת שם: 19 ויראו כל-המלכים עבדי הדדעזר, כי נגפו לפני ישראל, וישלמו את-ישראל ויעבדום; ויראו ארם, להושיע עוד את-בני עמון: פ