יב וישלח יהוה את-נתן אל-דוד; ויבא אליו, ויאמר לו שני אנשים, היו בעיר אחת, אחד עשיר ואחד ראש: 2 לעשיר, היה צאן ובקר הרבה מאד: 3 ולרש אין-כל, כי אם-כבשה אחת קטנה אשר קנה, ויחיה ותגדל עמו ועם-בניו יחדו; מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב, ותהי-לו כבת: 4 ויבא הלך לאיש העשיר, ויחמל, לקחת מצאנו ומבקרו, לעשות לארח הבא-לו; ויקח, את-כבשת האיש הראש, ויעשה, לאיש הבא אליו: 5 ויחר-אף דוד באיש מאד; ויאמר אל-נתן, חי-יהוה כי בן-מות, האיש העשה זאת: 6 ואת-הכבשה ישלם ארבעתים; עקב, אשר עשה את-הדבר הזה, ועל אשר לא-חמל: 7 ויאמר נתן אל-דוד אתה האיש; כה-אמר יהוה אלהי ישראל, אנכי משחתיך למלך על-ישראל, ואנכי הצלתיך מיד שאול: 8 ואתנה לך את-בית אדניך, ואת-נשי אדניך בחיקך, ואתנה לך, את-בית ישראל ויהודה; ואם-מעט, ואספה לך כהנה וכהנה: 9 מדוע בזית את-דבר יהוה, לעשות הרע בעינו (בעיני), את אוריה החתי הכית בחרב, ואת-אשתו, לקחת לך לאשה; ואתו הרגת, בחרב בני עמון: 10 ועתה, לא-תסור חרב מביתך עד-עולם; עקב כי בזתני, ותקח, את-אשת אוריה החתי, להיות לך לאשה: ס 11 כה אמר יהוה, הנני מקים עליך רעה מביתך, ולקחתי את-נשיך לעיניך, ונתתי לרעיך; ושכב עם-נשיך, לעיני השמש הזאת: 12 כי אתה עשית בסתר; ואני, אעשה את-הדבר הזה, נגד כל-ישראל ונגד השמש: ס 13 ויאמר דוד אל-נתן, חטאתי ליהוה; ס ויאמר נתן אל-דוד, גם-יהוה העביר חטאתך לא תמות: 14 אפס, כי-נאץ נאצת את-איבי יהוה, בדבר הזה; גם, הבן הילוד לך מות ימות: 15 וילך נתן אל-ביתו; ויגף יהוה, את-הילד אשר ילדה אשת-אוריה לדוד ויאנש: 16 ויבקש דוד את-האלהים בעד הנער; ויצם דוד צום, ובא ולן ושכב ארצה: 17 ויקמו זקני ביתו עליו, להקימו מן-הארץ; ולא אבה, ולא-ברא אתם לחם: 18 ויהי ביום השביעי וימת הילד; ויראו עבדי דוד להגיד לו כי-מת הילד, כי אמרו הנה בהיות הילד חי, דברנו אליו ולא-שמע בקולנו, ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה: 19 וירא דוד, כי עבדיו מתלחשים, ויבן דוד כי מת הילד; ויאמר דוד אל-עבדיו המת הילד ויאמרו מת: 20 ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך, ויחלף שמלתו (שמלתיו), ויבא בית-יהוה וישתחו; ויבא אל-ביתו, וישאל וישימו לו לחם ויאכל: 21 ויאמרו עבדיו אליו, מה-הדבר הזה אשר עשיתה; בעבור הילד חי צמת ותבך, וכאשר מת הילד, קמת ותאכל לחם: 22 ויאמר בעוד הילד חי, צמתי ואבכה; כי אמרתי מי יודע, יחנני (וחנני) יהוה וחי הילד: 23 ועתה מת, למה זה אני צם, האוכל להשיבו עוד; אני הלך אליו, והוא לא-ישוב אלי: 24 וינחם דוד, את בת-שבע אשתו, ויבא אליה וישכב עמה; ותלד בן, ויקרא (ותקרא) את-שמו שלמה, ויהוה אהבו: 25 וישלח, ביד נתן הנביא, ויקרא את-שמו ידידיה; בעבור יהוה: פ
26 וילחם יואב, ברבת בני עמון; וילכד את-עיר המלוכה: 27 וישלח יואב מלאכים אל-דוד; ויאמר נלחמתי ברבה, גם-לכדתי את-עיר המים: 28 ועתה, אסף את-יתר העם, וחנה על-העיר ולכדה; פן-אלכד אני את-העיר, ונקרא שמי עליה: 29 ויאסף דוד את-כל-העם וילך רבתה; וילחם בה וילכדה: 30 ויקח את-עטרת-מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה, ותהי על-ראש דוד; ושלל העיר הוציא הרבה מאד: 31 ואת-העם אשר-בה הוציא, וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל, והעביר אותם במלכן (במלבן), וכן יעשה, לכל ערי בני-עמון; וישב דוד וכל-העם ירושלם: פ