פרק קודם, שמואל ב, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

שמואל ב פרק ב

ב ויהי אחרי-כן, וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה, באחת ערי יהודה, ויאמר יהוה אליו עלה; ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה: 2 ויעל שם דוד, וגם שתי נשיו; אחינעם היזרעלית, ואביגיל אשת נבל הכרמלי: 3 ואנשיו אשר-עמו העלה דוד איש וביתו; וישבו בערי חברון: 4 ויבאו אנשי יהודה, וימשחו-שם את-דוד למלך על-בית יהודה; ויגדו לדוד לאמר, אנשי יביש גלעד, אשר קברו את-שאול:    ס    5 וישלח דוד מלאכים, אל-אנשי יביש גלעד; ויאמר אליהם, ברכים אתם ליהוה, אשר עשיתם החסד הזה, עם-אדניכם עם-שאול, ותקברו אתו: 6 ועתה יעש-יהוה עמכם חסד ואמת; וגם אנכי, אעשה אתכם הטובה הזאת, אשר עשיתם הדבר הזה: 7 ועתה תחזקנה ידיכם, והיו לבני-חיל, כי-מת אדניכם שאול; וגם-אתי, משחו בית-יהודה למלך עליהם:    פ

8 ואבנר בן-נר, שר-צבא אשר לשאול; לקח, את-איש בשת בן-שאול, ויעברהו מחנים: 9 וימלכהו אל-הגלעד, ואל-האשורי ואל-יזרעאל; ועל-אפרים ועל-בנימן, ועל-ישראל כלה:    פ

10 בן-ארבעים שנה איש-בשת בן-שאול, במלכו על-ישראל, ושתים שנים מלך; אך בית יהודה, היו אחרי דוד: 11 ויהי מספר הימים, אשר היה דוד מלך בחברון על-בית יהודה; שבע שנים וששה חדשים:    ס    12 ויצא אבנר בן-נר, ועבדי איש-בשת בן-שאול; ממחנים גבעונה: 13 ויואב בן-צרויה ועבדי דוד יצאו, ויפגשום על-ברכת גבעון יחדו; וישבו אלה על-הברכה מזה, ואלה על-הברכה מזה: 14 ויאמר אבנר אל-יואב, יקומו נא הנערים, וישחקו לפנינו; ויאמר יואב יקמו: 15 ויקמו ויעברו במספר; שנים עשר לבנימן, ולאיש בשת בן-שאול, ושנים עשר מעבדי דוד: 16 ויחזקו איש בראש רעהו, וחרבו בצד רעהו, ויפלו יחדו; ויקרא למקום ההוא, חלקת הצרים אשר בגבעון: 17 ותהי המלחמה קשה עד-מאד ביום ההוא; וינגף אבנר ואנשי ישראל, לפני עבדי דוד: 18 ויהיו-שם, שלשה בני צרויה, יואב ואבישי ועשהאל; ועשהאל קל ברגליו, כאחד הצבים אשר בשדה: 19 וירדף עשהאל אחרי אבנר; ולא-נטה ללכת, על-הימין ועל-השמאול, מאחרי אבנר: 20 ויפן אבנר אחריו, ויאמר האתה זה עשהאל; ויאמר אנכי: 21 ויאמר לו אבנר, נטה לך על-ימינך או על-שמאלך, ואחז לך, אחד מהנערים, וקח-לך את-חלצתו; ולא-אבה עשהאל, לסור מאחריו: 22 ויסף עוד אבנר, לאמר אל-עשהאל, סור לך מאחרי; למה אככה ארצה, ואיך אשא פני, אל-יואב אחיך: 23 וימאן לסור, ויכהו אבנר באחרי החנית אל-החמש, ותצא החנית מאחריו, ויפל-שם וימת תחתו (תחתיו); ויהי כל-הבא אל-המקום אשר-נפל שם עשהאל וימת ויעמדו: 24 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר; והשמש באה, והמה, באו עד-גבעת אמה, אשר על-פני-גיח, דרך מדבר גבעון: 25 ויתקבצו בני-בנימן אחרי אבנר, ויהיו לאגדה אחת; ויעמדו, על ראש-גבעה אחת: 26 ויקרא אבנר אל-יואב, ויאמר הלנצח תאכל חרב, הלוא ידעתה, כי-מרה תהיה באחרונה; ועד-מתי לא-תאמר לעם, לשוב מאחרי אחיהם: 27 ויאמר יואב, חי האלהים, כי לולא דברת; כי אז מהבקר נעלה העם, איש מאחרי אחיו: 28 ויתקע יואב בשופר, ויעמדו כל-העם, ולא-ירדפו עוד אחרי ישראל; ולא-יספו עוד להלחם: 29 ואבנר ואנשיו, הלכו בערבה, כל הלילה ההוא; ויעברו את-הירדן, וילכו כל-הבתרון, ויבאו מחנים: 30 ויואב, שב מאחרי אבנר, ויקבץ את-כל-העם; ויפקדו מעבדי דוד תשעה-עשר איש ועשה-אל: 31 ועבדי דוד, הכו מבנימן, ובאנשי אבנר; שלש-מאות וששים איש מתו: 32 וישאו את-עשהאל, ויקברהו בקבר אביו, אשר בית לחם; וילכו כל-הלילה, יואב ואנשיו, ויאר להם בחברון:

פרק הבא, שמואל ב, תנ"ך