כא ויהי רעב בימי דוד שלש שנים, שנה אחרי שנה, ויבקש דוד את-פני יהוה; ס ויאמר יהוה, אל-שאול ואל-בית הדמים, על-אשר-המית את-הגבענים: 2 ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם; והגבענים לא מבני ישראל המה, כי אם-מיתר האמרי, ובני ישראל נשבעו להם, ויבקש שאול להכתם, בקנאתו לבני-ישראל ויהודה: 3 ויאמר דוד אל-הגבענים, מה אעשה לכם; ובמה אכפר, וברכו את-נחלת יהוה: 4 ויאמרו לו הגבענים, אין-לי (לנו) כסף וזהב עם-שאול ועם-ביתו, ואין-לנו איש להמית בישראל; ויאמר מה-אתם אמרים אעשה לכם: 5 ויאמרו אל-המלך, האיש אשר כלנו, ואשר דמה-לנו; נשמדנו מהתיצב בכל-גבל ישראל: 6 ינתן- (יתן-) לנו שבעה אנשים מבניו, והוקענום ליהוה, בגבעת שאול בחיר יהוה; ס ויאמר המלך אני אתן: 7 ויחמל המלך, על-מפי-בשת בן-יהונתן בן-שאול; על-שבעת יהוה אשר בינתם, בין דוד, ובין יהונתן בן-שאול: 8 ויקח המלך את-שני בני רצפה בת-איה אשר ילדה לשאול, את-ארמני ואת-מפבשת; ואת-חמשת, בני מיכל בת-שאול, אשר ילדה לעדריאל בן-ברזלי המחלתי: 9 ויתנם ביד הגבענים, ויקיעם בהר לפני יהוה, ויפלו שבעתים (שבעתם) יחד; והם (והמה) המתו בימי קציר בראשנים, תחלת (בתחלת) קציר שערים: 10 ותקח רצפה בת-איה את-השק ותטהו לה אל-הצור מתחלת קציר, עד נתך-מים עליהם מן-השמים; ולא-נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם, ואת-חית השדה לילה: 11 ויגד לדוד; את אשר-עשתה רצפה בת-איה פלגש שאול: 12 וילך דוד, ויקח את-עצמות שאול ואת-עצמות יהונתן בנו, מאת בעלי יביש גלעד; אשר גנבו אתם מרחב בית-שן, אשר תלום (תלאום) שם (שמה) הפלשתים (פלשתים), ביום הכות פלשתים את-שאול בגלבע: 13 ויעל משם את-עצמות שאול, ואת-עצמות יהונתן בנו; ויאספו, את-עצמות המוקעים: 14 ויקברו את-עצמות-שאול ויהונתן-בנו בארץ בנימן בצלע, בקבר קיש אביו, ויעשו, כל אשר-צוה המלך; ויעתר אלהים לארץ אחרי-כן: פ
15 ותהי-עוד מלחמה לפלשתים את-ישראל; וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את-פלשתים ויעף דוד: 16 וישבו (וישבי) בנב אשר בילידי הרפה, ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת, והוא חגור חדשה; ויאמר להכות את-דוד: 17 ויעזר-לו אבישי בן-צרויה, ויך את-הפלשתי וימיתהו; אז נשבעו אנשי-דוד לו לאמר, לא-תצא עוד אתנו למלחמה, ולא תכבה את-נר ישראל: פ
18 ויהי אחרי-כן, ותהי-עוד המלחמה בגוב עם-פלשתים; אז הכה, סבכי החשתי, את-סף אשר בילדי הרפה: פ
19 ותהי-עוד המלחמה בגוב עם-פלשתים; ויך אלחנן בן-יערי ארגים בית הלחמי, את גלית הגתי, ועץ חניתו, כמנור ארגים: ס 20 ותהי-עוד מלחמה בגת; ויהי איש מדין (מדון), ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש, עשרים וארבע מספר, וגם-הוא ילד להרפה: 21 ויחרף את-ישראל; ויכהו יהונתן, בן-שמעי (שמעה) אחי דוד: 22 את-ארבעת אלה ילדו להרפה בגת; ויפלו ביד-דוד וביד עבדיו: פ