ו ויסף עוד דוד את-כל-בחור בישראל שלשים אלף: 2 ויקם וילך דוד, וכל-העם אשר אתו, מבעלי יהודה; להעלות משם, את ארון האלהים, אשר-נקרא שם, שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו: 3 וירכבו את-ארון האלהים אל-עגלה חדשה, וישאהו, מבית אבינדב אשר בגבעה; ועזא ואחיו, בני אבינדב, נהגים את-העגלה חדשה: 4 וישאהו, מבית אבינדב אשר בגבעה, עם ארון האלהים; ואחיו הלך לפני הארון: 5 ודוד וכל-בית ישראל, משחקים לפני יהוה, בכל עצי ברושים; ובכנרות ובנבלים ובתפים, ובמנענעים ובצלצלים: 6 ויבאו עד-גרן נכון; וישלח עזא אל-ארון האלהים ויאחז בו, כי שמטו הבקר: 7 ויחר-אף יהוה בעזה, ויכהו שם האלהים על-השל; וימת שם, עם ארון האלהים: 8 ויחר לדוד, על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה; ויקרא למקום ההוא פרץ עזה, עד היום הזה: 9 וירא דוד את-יהוה ביום ההוא; ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה: 10 ולא-אבה דוד, להסיר אליו את-ארון יהוה על-עיר דוד; ויטהו דוד, בית עבד-אדום הגתי: 11 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים; ויברך יהוה את-עבד אדם ואת-כל-ביתו: 12 ויגד, למלך דוד לאמר, ברך יהוה, את-בית עבד אדם ואת-כל-אשר-לו, בעבור ארון האלהים; וילך דוד, ויעל את-ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה: 13 ויהי, כי צעדו נשאי ארון-יהוה ששה צעדים; ויזבח שור ומריא: 14 ודוד מכרכר בכל-עז לפני יהוה; ודוד חגור אפוד בד: 15 ודוד וכל-בית ישראל, מעלים את-ארון יהוה; בתרועה ובקול שופר: 16 והיה ארון יהוה, בא עיר דוד; ומיכל בת-שאול נשקפה בעד החלון, ותרא את-המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה, ותבז לו בלבה: 17 ויבאו את-ארון יהוה, ויצגו אתו במקומו, בתוך האהל, אשר נטה-לו דוד; ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים: 18 ויכל דוד, מהעלות העולה והשלמים; ויברך את-העם, בשם יהוה צבאות: 19 ויחלק לכל-העם לכל-המון ישראל למאיש ועד-אשה, לאיש, חלת לחם אחת, ואשפר אחד, ואשישה אחת; וילך כל-העם איש לביתו: 20 וישב דוד לברך את-ביתו; ותצא מיכל בת-שאול לקראת דוד, ותאמר, מה-נכבד היום מלך ישראל, אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו, כהגלות נגלות אחד הרקים: 21 ויאמר דוד אל-מיכל, לפני יהוה, אשר בחר-בי מאביך ומכל-ביתו, לצות אתי נגיד על-עם יהוה על-ישראל; ושחקתי לפני יהוה: 22 ונקלתי עוד מזאת, והייתי שפל בעיני; ועם-האמהות אשר אמרת, עמם אכבדה: 23 ולמיכל בת-שאול, לא-היה לה ילד; עד יום מותה: פ