ג ואלה הגוים אשר הניח יהוה, לנסות בם את-ישראל; את כל-אשר לא-ידעו, את כל-מלחמות כנען: 2 רק, למען דעת דרות בני-ישראל, ללמדם מלחמה; רק אשר-לפנים לא ידעום: 3 חמשת סרני פלשתים, וכל-הכנעני והצידני, והחוי, ישב הר הלבנון; מהר בעל חרמון, עד לבוא חמת: 4 ויהיו לנסות בם את-ישראל; לדעת, הישמעו את-מצות יהוה, אשר-צוה את-אבותם ביד-משה: 5 ובני ישראל, ישבו בקרב הכנעני; החתי והאמרי והפרזי, והחוי והיבוסי: 6 ויקחו את-בנותיהם להם לנשים, ואת-בנותיהם נתנו לבניהם; ויעבדו את-אלהיהם: פ
7 ויעשו בני-ישראל את-הרע בעיני יהוה, וישכחו את-יהוה אלהיהם; ויעבדו את-הבעלים ואת-האשרות: 8 ויחר-אף יהוה בישראל, וימכרם, ביד כושן רשעתים, מלך ארם נהרים; ויעבדו בני-ישראל את-כושן רשעתים שמנה שנים: 9 ויזעקו בני-ישראל אל-יהוה, ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם; את עתניאל בן-קנז, אחי כלב הקטן ממנו: 10 ותהי עליו רוח-יהוה וישפט את-ישראל, ויצא למלחמה, ויתן יהוה בידו, את-כושן רשעתים מלך ארם; ותעז ידו, על כושן רשעתים: 11 ותשקט הארץ ארבעים שנה; וימת עתניאל בן-קנז: פ
12 ויספו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; ויחזק יהוה את-עגלון מלך-מואב על-ישראל, על כי-עשו את-הרע בעיני יהוה: 13 ויאסף אליו, את-בני עמון ועמלק; וילך, ויך את-ישראל, ויירשו את-עיר התמרים: 14 ויעבדו בני-ישראל את-עגלון מלך-מואב, שמונה עשרה שנה: ס 15 ויזעקו בני-ישראל אל-יהוה, ויקם יהוה להם מושיע, את-אהוד בן-גרא בן-הימיני, איש אטר יד-ימינו; וישלחו בני-ישראל בידו מנחה, לעגלון מלך מואב: 16 ויעש לו אהוד חרב, ולה שני פיות גמד ארכה; ויחגר אותה מתחת למדיו, על ירך ימינו: 17 ויקרב את-המנחה, לעגלון מלך מואב; ועגלון איש בריא מאד: 18 ויהי כאשר כלה, להקריב את-המנחה; וישלח את-העם, נשאי המנחה: 19 והוא שב, מן-הפסילים אשר את-הגלגל, ויאמר דבר-סתר לי אליך המלך; ויאמר הס, ויצאו מעליו, כל-העמדים עליו: 20 ואהוד בא אליו, והוא-ישב בעלית המקרה אשר-לו לבדו, ויאמר אהוד, דבר-אלהים לי אליך; ויקם מעל הכסא: 21 וישלח אהוד את-יד שמאלו, ויקח את-החרב, מעל ירך ימינו; ויתקעה בבטנו: 22 ויבא גם-הנצב אחר הלהב, ויסגר החלב בעד הלהב, כי לא שלף החרב מבטנו; ויצא הפרשדנה: 23 ויצא אהוד המסדרונה; ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל: 24 והוא יצא ועבדיו באו, ויראו והנה דלתות העליה נעלות; ויאמרו, אך מסיך הוא את-רגליו בחדר המקרה: 25 ויחילו עד-בוש, והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את-המפתח ויפתחו, והנה אדניהם, נפל ארצה מת: 26 ואהוד נמלט עד התמהמהם; והוא עבר את-הפסילים, וימלט השעירתה: 27 ויהי בבואו, ויתקע בשופר בהר אפרים; וירדו עמו בני-ישראל מן-ההר והוא לפניהם: 28 ויאמר אלהם רדפו אחרי, כי-נתן יהוה את-איביכם את-מואב בידכם; וירדו אחריו, וילכדו את-מעברות הירדן למואב, ולא-נתנו איש לעבר: 29 ויכו את-מואב בעת ההיא, כעשרת אלפים איש, כל-שמן וכל-איש חיל; ולא נמלט איש: 30 ותכנע מואב ביום ההוא, תחת יד ישראל; ותשקט הארץ שמונים שנה: ס 31 ואחריו היה שמגר בן-ענת, ויך את-פלשתים שש-מאות איש, במלמד הבקר; וישע גם-הוא את-ישראל: ס