ח ויאמרו אליו איש אפרים, מה-הדבר הזה עשית לנו, לבלתי קראות לנו, כי הלכת להלחם במדין; ויריבון אתו בחזקה: 2 ויאמר אליהם, מה-עשיתי עתה ככם; הלוא, טוב עללות אפרים מבציר אביעזר: 3 בידכם נתן אלהים את-שרי מדין את-ערב ואת-זאב, ומה-יכלתי עשות ככם; אז, רפתה רוחם מעליו, בדברו הדבר הזה: 4 ויבא גדעון הירדנה; עבר הוא, ושלש-מאות האיש אשר אתו, עיפים ורדפים: 5 ויאמר לאנשי סכות, תנו-נא ככרות לחם, לעם אשר ברגלי; כי-עיפים הם, ואנכי, רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין: 6 ויאמר שרי סכות, הכף זבח וצלמנע עתה בידך; כי-נתן לצבאך לחם: 7 ויאמר גדעון, לכן, בתת יהוה את-זבח ואת-צלמנע בידי; ודשתי את-בשרכם, את-קוצי המדבר ואת-הברקנים: 8 ויעל משם פנואל, וידבר אליהם כזאת; ויענו אותו אנשי פנואל, כאשר ענו אנשי סכות: 9 ויאמר גם-לאנשי פנואל לאמר; בשובי בשלום, אתץ את-המגדל הזה: פ
10 וזבח וצלמנע בקרקר, ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף, כל הנותרים, מכל מחנה בני-קדם; והנפלים, מאה ועשרים אלף איש שלף חרב: 11 ויעל גדעון, דרך השכוני באהלים, מקדם לנבח ויגבהה; ויך את-המחנה, והמחנה היה בטח: 12 וינוסו, זבח וצלמנע, וירדף אחריהם; וילכד את-שני מלכי מדין, את-זבח ואת-צלמנע, וכל-המחנה החריד: 13 וישב גדעון בן-יואש מן-המלחמה; מלמעלה החרס: 14 וילכד-נער מאנשי סכות וישאלהו; ויכתב אליו את-שרי סכות ואת-זקניה, שבעים ושבעה איש: 15 ויבא אל-אנשי סכות, ויאמר הנה זבח וצלמנע; אשר חרפתם אותי לאמר, הכף זבח וצלמנע עתה בידך, כי נתן לאנשיך היעפים לחם: 16 ויקח את-זקני העיר, ואת-קוצי המדבר ואת-הברקנים; וידע בהם, את אנשי סכות: 17 ואת-מגדל פנואל נתץ; ויהרג את-אנשי העיר: 18 ויאמר, אל-זבח ואל-צלמנע, איפה האנשים, אשר הרגתם בתבור; ויאמרו כמוך כמוהם, אחד כתאר בני המלך: 19 ויאמר אחי בני-אמי הם; חי-יהוה, לו החיתם אותם, לא הרגתי אתכם: 20 ויאמר ליתר בכורו, קום הרג אותם; ולא-שלף הנער חרבו כי ירא, כי עודנו נער: 21 ויאמר זבח וצלמנע, קום אתה ופגע-בנו, כי כאיש גבורתו; ויקם גדעון, ויהרג את-זבח ואת-צלמנע, ויקח את-השהרנים, אשר בצוארי גמליהם: 22 ויאמרו איש-ישראל אל-גדעון, משל-בנו גם-אתה, גם-בנך גם בן-בנך; כי הושעתנו מיד מדין: 23 ויאמר אלהם גדעון, לא-אמשל אני בכם, ולא-ימשל בני בכם; יהוה ימשל בכם: 24 ויאמר אלהם גדעון, אשאלה מכם שאלה, ותנו-לי איש נזם שללו; כי-נזמי זהב להם, כי ישמעאלים הם: 25 ויאמרו נתון נתן; ויפרשו את-השמלה, וישליכו שמה, איש נזם שללו: 26 ויהי, משקל נזמי הזהב אשר שאל, אלף ושבע-מאות זהב; לבד מן-השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן, שעל מלכי מדין, ולבד מן-הענקות, אשר בצוארי גמליהם: 27 ויעש אותו גדעון לאפוד, ויצג אותו בעירו בעפרה, ויזנו כל-ישראל אחריו שם; ויהי לגדעון ולביתו למוקש: 28 ויכנע מדין, לפני בני ישראל, ולא יספו לשאת ראשם; ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון: פ
29 וילך ירבעל בן-יואש וישב בביתו: 30 ולגדעון, היו שבעים בנים, יצאי ירכו; כי-נשים רבות היו לו: 31 ופילגשו אשר בשכם, ילדה-לו גם-היא בן; וישם את-שמו אבימלך: 32 וימת גדעון בן-יואש בשיבה טובה; ויקבר, בקבר יואש אביו, בעפרה אבי העזרי: פ
33 ויהי, כאשר מת גדעון, וישובו בני ישראל, ויזנו אחרי הבעלים; וישימו להם בעל ברית לאלהים: 34 ולא זכרו בני ישראל, את-יהוה אלהיהם; המציל אותם מיד כל-איביהם מסביב: 35 ולא-עשו חסד, עם-בית ירבעל גדעון; ככל-הטובה, אשר עשה עם-ישראל: פ