ט וילך אבימלך בן-ירבעל שכמה, אל-אחי אמו; וידבר אליהם, ואל-כל-משפחת בית-אבי אמו לאמר: 2 דברו-נא באזני כל-בעלי שכם מה-טוב לכם, המשל בכם שבעים איש, כל בני ירבעל, אם-משל בכם איש אחד; וזכרתם כי-עצמכם ובשרכם אני: 3 וידברו אחי-אמו עליו, באזני כל-בעלי שכם, את כל-הדברים האלה; ויט לבם אחרי אבימלך, כי אמרו אחינו הוא: 4 ויתנו-לו שבעים כסף, מבית בעל ברית; וישכר בהם אבימלך, אנשים ריקים ופחזים, וילכו אחריו: 5 ויבא בית-אביו עפרתה, ויהרג את-אחיו בני-ירבעל שבעים איש על-אבן אחת; ויותר יותם בן-ירבעל הקטן כי נחבא: ס 6 ויאספו כל-בעלי שכם וכל-בית מלוא, וילכו, וימליכו את-אבימלך למלך; עם-אלון מצב אשר בשכם: 7 ויגדו ליותם, וילך ויעמד בראש הר-גרזים, וישא קולו ויקרא; ויאמר להם, שמעו אלי בעלי שכם, וישמע אליכם אלהים: 8 הלוך הלכו העצים, למשח עליהם מלך; ויאמרו לזית מלוכה (מלכה) עלינו: 9 ויאמר להם הזית, החדלתי את-דשני, אשר-בי יכבדו אלהים ואנשים; והלכתי, לנוע על-העצים: 10 ויאמרו העצים לתאנה; לכי-את מלכי עלינו: 11 ותאמר להם התאנה, החדלתי את-מתקי, ואת-תנובתי הטובה; והלכתי, לנוע על-העצים: 12 ויאמרו העצים לגפן; לכי-את מלוכי (מלכי) עלינו: 13 ותאמר להם הגפן, החדלתי את-תירושי, המשמח אלהים ואנשים; והלכתי, לנוע על-העצים: 14 ויאמרו כל-העצים אל-האטד; לך אתה מלך-עלינו: 15 ויאמר האטד אל-העצים, אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם, באו חסו בצלי; ואם-אין תצא אש מן-האטד, ותאכל את-ארזי הלבנון: 16 ועתה, אם-באמת ובתמים עשיתם, ותמליכו את-אבימלך; ואם-טובה עשיתם עם-ירבעל ועם-ביתו, ואם-כגמול ידיו עשיתם לו: 17 אשר-נלחם אבי עליכם; וישלך את-נפשו מנגד, ויצל אתכם מיד מדין: 18 ואתם קמתם על-בית אבי היום, ותהרגו את-בניו שבעים איש על-אבן אחת; ותמליכו את-אבימלך בן-אמתו על-בעלי שכם, כי אחיכם הוא: 19 ואם-באמת ובתמים עשיתם עם-ירבעל ועם-ביתו היום הזה; שמחו באבימלך, וישמח גם-הוא בכם: 20 ואם-אין תצא אש מאבימלך, ותאכל את-בעלי שכם ואת-בית מלוא; ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא, ותאכל את-אבימלך: 21 וינס יותם, ויברח וילך בארה; וישב שם, מפני אבימלך אחיו: פ
22 וישר אבימלך על-ישראל שלש שנים: 23 וישלח אלהים רוח רעה, בין אבימלך, ובין בעלי שכם; ויבגדו בעלי-שכם באבימלך: 24 לבוא חמס שבעים בני-ירבעל; ודמם, לשום על-אבימלך אחיהם אשר הרג אותם, ועל בעלי שכם, אשר-חזקו את-ידיו להרג את-אחיו: 25 וישימו לו בעלי שכם מארבים, על ראשי ההרים, ויגזלו, את כל-אשר-יעבר עליהם בדרך; ויגד לאבימלך: פ
26 ויבא געל בן-עבד ואחיו, ויעברו בשכם; ויבטחו-בו בעלי שכם: 27 ויצאו השדה ויבצרו את-כרמיהם וידרכו, ויעשו הלולים; ויבאו בית אלהיהם, ויאכלו וישתו, ויקללו את-אבימלך: 28 ויאמר געל בן-עבד, מי-אבימלך ומי-שכם כי נעבדנו, הלא בן-ירבעל וזבל פקידו; עבדו, את-אנשי חמור אבי שכם, ומדוע נעבדנו אנחנו: 29 ומי יתן את-העם הזה בידי, ואסירה את-אבימלך; ויאמר לאבימלך, רבה צבאך וצאה: 30 וישמע, זבל שר-העיר, את-דברי געל בן-עבד; ויחר אפו: 31 וישלח מלאכים אל-אבימלך בתרמה לאמר; הנה געל בן-עבד ואחיו באים שכמה, והנם צרים את-העיר עליך: 32 ועתה קום לילה, אתה והעם אשר-אתך; וארב בשדה: 33 והיה בבקר כזרח השמש, תשכים ופשטת על-העיר; והנה-הוא והעם אשר-אתו יצאים אליך, ועשית לו, כאשר תמצא ידך: ס 34 ויקם אבימלך וכל-העם אשר-עמו לילה; ויארבו על-שכם, ארבעה ראשים: 35 ויצא געל בן-עבד, ויעמד פתח שער העיר; ויקם אבימלך והעם אשר-אתו מן-המארב: 36 וירא-געל את-העם, ויאמר אל-זבל, הנה-עם יורד, מראשי ההרים; ויאמר אליו זבל, את צל ההרים אתה ראה כאנשים: ס 37 ויסף עוד געל לדבר, ויאמר הנה-עם יורדים, מעם טבור הארץ; וראש-אחד בא, מדרך אלון מעוננים: 38 ויאמר אליו זבל, איה אפוא פיך אשר תאמר, מי אבימלך כי נעבדנו; הלא זה העם אשר מאסתה בו, צא-נא עתה והלחם בו: ס 39 ויצא געל, לפני בעלי שכם; וילחם באבימלך: 40 וירדפהו אבימלך, וינס מפניו; ויפלו חללים רבים עד-פתח השער: 41 וישב אבימלך בארומה; ויגרש זבל את-געל ואת-אחיו משבת בשכם: 42 ויהי ממחרת, ויצא העם השדה; ויגדו לאבימלך: 43 ויקח את-העם, ויחצם לשלשה ראשים, ויארב בשדה; וירא, והנה העם יצא מן-העיר, ויקם עליהם ויכם: 44 ואבימלך, והראשים אשר עמו, פשטו ויעמדו, פתח שער העיר; ושני הראשים, פשטו על-כל-אשר בשדה ויכום: 45 ואבימלך נלחם בעיר, כל היום ההוא, וילכד את-העיר, ואת-העם אשר-בה הרג; ויתץ את-העיר, ויזרעה מלח: פ
46 וישמעו, כל-בעלי מגדל-שכם; ויבאו אל-צריח, בית אל ברית: 47 ויגד לאבימלך; כי התקבצו, כל-בעלי מגדל-שכם: 48 ויעל אבימלך הר-צלמון, הוא וכל-העם אשר-אתו, ויקח אבימלך את-הקרדמות בידו, ויכרת שוכת עצים, וישאה, וישם על-שכמו; ויאמר אל-העם אשר-עמו, מה ראיתם עשיתי, מהרו עשו כמוני: 49 ויכרתו גם-כל-העם איש שוכה, וילכו אחרי אבימלך וישימו על-הצריח, ויציתו עליהם את-הצריח באש; וימתו גם כל-אנשי מגדל-שכם כאלף איש ואשה: פ
50 וילך אבימלך אל-תבץ; ויחן בתבץ וילכדה: 51 ומגדל-עז היה בתוך-העיר, וינסו שמה כל-האנשים והנשים, וכל בעלי העיר, ויסגרו בעדם; ויעלו על-גג המגדל: 52 ויבא אבימלך עד-המגדל, וילחם בו; ויגש עד-פתח המגדל לשרפו באש: 53 ותשלך אשה אחת פלח רכב על-ראש אבימלך; ותרץ את-גלגלתו: 54 ויקרא מהרה אל-הנער נשא כליו, ויאמר לו שלף חרבך ומותתני, פן-יאמרו לי אשה הרגתהו; וידקרהו נערו וימת: 55 ויראו איש-ישראל כי מת אבימלך; וילכו איש למקמו: 56 וישב אלהים, את רעת אבימלך; אשר עשה לאביו, להרג את-שבעים אחיו: 57 ואת, כל-רעת אנשי שכם, השיב אלהים בראשם; ותבא אליהם, קללת יותם בן-ירבעל: פ