עד משכיל, לאסף למה אלהים זנחת לנצח; יעשן אפך, בצאן מרעיתך:
2 זכר עדתך קנית קדם, גאלת שבט נחלתך; הר-ציון, זה שכנת בו:
3 הרימה פעמיך למשאות נצח; כל-הרע אויב בקדש:
4 שאגו צרריך בקרב מועדך; שמו אותתם אתות:
5 יודע כמביא למעלה; בסבך-עץ, קרדמות:
6 ועת (ועתה) פתוחיה יחד; בכשיל וכילפת, יהלמון:
7 שלחו באש מקדשך; לארץ, חללו משכן-שמך:
8 אמרו בלבם נינם יחד; שרפו כל-מועדי-אל בארץ:
9 אותתינו, לא ראינו אין-עוד נביא; ולא-אתנו, ידע עד-מה:
10 עד-מתי אלהים יחרף צר; ינאץ אויב שמך לנצח:
11 למה תשיב ידך וימינך; מקרב חוקך (חיקך) כלה:
12 ואלהים מלכי מקדם; פעל ישועות, בקרב הארץ:
13 אתה פוררת בעזך ים; שברת ראשי תנינים, על-המים:
14 אתה רצצת ראשי לויתן; תתננו מאכל, לעם לציים:
15 אתה בקעת מעין ונחל; אתה הובשת, נהרות איתן:
16 לך יום אף-לך לילה; אתה הכינות, מאור ושמש:
17 אתה הצבת כל-גבולות ארץ; קיץ וחרף, אתה יצרתם:
18 זכר-זאת, אויב חרף יהוה; ועם נבל, נאצו שמך:
19 אל-תתן לחית נפש תורך; חית ענייך, אל-תשכח לנצח:
20 הבט לברית; כי מלאו מחשכי-ארץ, נאות חמס:
21 אל-ישב דך נכלם; עני ואביון, יהללו שמך:
22 קומה אלהים ריבה ריבך; זכר חרפתך מני-נבל, כל-היום:
23 אל-תשכח קול צרריך; שאון קמיך, עלה תמיד: