צ תפלה למשה איש-האלהים אדני, מעון אתה היית לנו, בדר ודר:
2 בטרם הרים ילדו, ותחולל ארץ ותבל; ומעולם עד-עולם, אתה אל:
3 תשב אנוש עד-דכא; ותאמר, שובו בני-אדם:
4 כי אלף שנים בעיניך, כיום אתמול כי יעבר; ואשמורה בלילה:
5 זרמתם שנה יהיו; בבקר, כחציר יחלף:
6 בבקר יציץ וחלף; לערב, ימולל ויבש:
7 כי-כלינו באפך; ובחמתך נבהלנו:
8 שת (שתה) עונתינו לנגדך; עלמנו, למאור פניך:
9 כי כל-ימינו פנו בעברתך; כלינו שנינו כמו-הגה:
10 ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה, ורהבם עמל ואון; כי-גז חיש, ונעפה:
11 מי-יודע עז אפך; וכיראתך, עברתך:
12 למנות ימינו כן הודע; ונבא, לבב חכמה:
13 שובה יהוה עד-מתי; והנחם, על-עבדיך:
14 שבענו בבקר חסדך; ונרננה ונשמחה, בכל-ימינו:
15 שמחנו כימות עניתנו; שנות, ראינו רעה:
16 יראה אל-עבדיך פעלך; והדרך, על-בניהם:
17 ויהי נעם אדני אלהינו, עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו; ומעשה ידינו, כוננהו: