א דבר-יהוה אשר היה, אל-צפניה בן-כושי בן-גדליה, בן-אמריה בן-חזקיה; בימי יאשיהו בן-אמון מלך יהודה: 2 אסף אסף כל, מעל פני האדמה נאם-יהוה: 3 אסף אדם ובהמה, אסף עוף-השמים ודגי הים, והמכשלות את-הרשעים; והכרתי את-האדם, מעל פני האדמה נאם-יהוה: 4 ונטיתי ידי על-יהודה, ועל כל-יושבי ירושלם; והכרתי מן-המקום הזה את-שאר הבעל, את-שם הכמרים עם-הכהנים: 5 ואת-המשתחוים על-הגגות לצבא השמים; ואת-המשתחוים הנשבעים ליהוה, והנשבעים במלכם: 6 ואת-הנסוגים מאחרי יהוה; ואשר לא-בקשו את-יהוה ולא דרשהו: 7 הס מפני אדני יהוה; כי קרוב יום יהוה, כי-הכין יהוה זבח הקדיש קראיו: 8 והיה, ביום זבח יהוה, ופקדתי על-השרים ועל-בני המלך; ועל כל-הלבשים מלבוש נכרי: 9 ופקדתי, על כל-הדולג על-המפתן ביום ההוא; הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה: ס 10 והיה ביום ההוא נאם-יהוה, קול צעקה משער הדגים, ויללה מן-המשנה; ושבר גדול מהגבעות: 11 הילילו ישבי המכתש; כי נדמה כל-עם כנען, נכרתו כל-נטילי כסף: 12 והיה בעת ההיא, אחפש את-ירושלם בנרות; ופקדתי על-האנשים, הקפאים על-שמריהם, האמרים בלבבם, לא-ייטיב יהוה ולא ירע: 13 והיה חילם למשסה, ובתיהם לשממה; ובנו בתים ולא ישבו, ונטעו כרמים, ולא ישתו את-יינם: 14 קרוב יום-יהוה הגדול, קרוב ומהר מאד; קול יום יהוה, מר צרח שם גבור: 15 יום עברה היום ההוא; יום צרה ומצוקה, יום שאה ומשואה, יום חשך ואפלה, יום ענן וערפל: 16 יום שופר ותרועה; על הערים הבצרות, ועל הפנות הגבהות: 17 והצרתי לאדם, והלכו כעורים, כי ליהוה חטאו; ושפך דמם כעפר, ולחמם כגללים: 18 גם-כספם גם-זהבם לא-יוכל להצילם, ביום עברת יהוה, ובאש קנאתו, תאכל כל-הארץ; כי-כלה אך-נבהלה יעשה, את כל-ישבי הארץ: ס