פרק קודם, צפניה, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

צפניה פרק ג

ג הוי מראה ונגאלה; העיר היונה: 2 לא שמעה בקול, לא לקחה מוסר; ביהוה לא בטחה, אל-אלהיה לא קרבה: 3 שריה בקרבה, אריות שאגים; שפטיה זאבי ערב, לא גרמו לבקר: 4 נביאיה פחזים, אנשי בגדות; כהניה חללו-קדש, חמסו תורה: 5 יהוה צדיק בקרבה, לא יעשה עולה; בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר, ולא-יודע עול בשת: 6 הכרתי גוים, נשמו פנותם, החרבתי חוצותם מבלי עובר; נצדו עריהם מבלי-איש מאין יושב: 7 אמרתי אך-תיראי אותי תקחי מוסר, ולא-יכרת מעונה, כל אשר-פקדתי עליה; אכן השכימו השחיתו, כל עלילותם: 8 לכן חכו-לי נאם-יהוה, ליום קומי לעד; כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות, לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי, כי באש קנאתי, תאכל כל-הארץ: 9 כי-אז אהפך אל-עמים שפה ברורה; לקרא כלם בשם יהוה, לעבדו שכם אחד: 10 מעבר לנהרי-כוש; עתרי בת-פוצי, יובלון מנחתי: 11 ביום ההוא, לא תבושי מכל עלילתיך, אשר פשעת בי; כי-אז אסיר מקרבך, עליזי גאותך, ולא-תוספי לגבהה עוד בהר קדשי: 12 והשארתי בקרבך, עם עני ודל; וחסו בשם יהוה: 13 שארית ישראל לא-יעשו עולה ולא-ידברו כזב, ולא-ימצא בפיהם לשון תרמית; כי-המה ירעו ורבצו ואין מחריד:    ס    14 רני בת-ציון, הריעו ישראל; שמחי ועלזי בכל-לב, בת ירושלם: 15 הסיר יהוה משפטיך, פנה איבך; מלך ישראל יהוה בקרבך, לא-תיראי רע עוד: 16 ביום ההוא, יאמר לירושלם אל-תיראי; ציון אל-ירפו ידיך: 17 יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע; ישיש עליך בשמחה, יחריש באהבתו, יגיל עליך ברנה: 18 נוגי ממועד אספתי ממך היו; משאת עליה חרפה: 19 הנני עשה את-כל-מעניך בעת ההיא; והושעתי את-הצלעה, והנדחה אקבץ, ושמתים לתהלה ולשם, בכל-הארץ בשתם: 20 בעת ההיא אביא אתכם, ובעת קבצי אתכם; כי-אתן אתכם לשם ולתהלה, בכל עמי הארץ, בשובי את-שבותיכם לעיניכם אמר יהוה:

חגי, צפניה, תנ"ך