פרק קודם, ויקרא, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

ויקרא פרק יא

יא וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר אלהם: 2 דברו אל-בני ישראל לאמר; זאת החיה אשר תאכלו, מכל-הבהמה אשר על-הארץ: 3 כל מפרסת פרסה, ושסעת שסע פרסת, מעלת גרה בבהמה; אתה תאכלו: 4 אך את-זה לא תאכלו, ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה; את-הגמל כי-מעלה גרה הוא, ופרסה איננו מפריס, טמא הוא לכם: 5 ואת-השפן, כי-מעלה גרה הוא, ופרסה לא יפריס; טמא הוא לכם: 6 ואת-הארנבת, כי-מעלת גרה הוא, ופרסה לא הפריסה; טמאה הוא לכם: 7 ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא, ושסע שסע פרסה, והוא גרה לא-יגר; טמא הוא לכם: 8 מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תגעו; טמאים הם לכם: 9 את-זה תאכלו, מכל אשר במים; כל אשר-לו סנפיר וקשקשת במים, בימים ובנחלים אתם תאכלו: 10 וכל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת, בימים ובנחלים, מכל שרץ המים, ומכל נפש החיה אשר במים; שקץ הם לכם: 11 ושקץ יהיו לכם; מבשרם לא תאכלו, ואת-נבלתם תשקצו: 12 כל אשר אין-לו סנפיר וקשקשת במים; שקץ הוא לכם: 13 ואת-אלה תשקצו מן-העוף, לא יאכלו שקץ הם; את-הנשר ואת-הפרס, ואת העזניה: 14 ואת-הדאה, ואת-האיה למינה: 15 את כל-ערב למינו: 16 ואת בת היענה, ואת-התחמס ואת-השחף; ואת-הנץ למינהו: 17 ואת-הכוס ואת-השלך ואת-הינשוף: 18 ואת-התנשמת ואת-הקאת ואת-הרחם: 19 ואת החסידה, האנפה למינה; ואת-הדוכיפת ואת-העטלף: 20 כל שרץ העוף, ההלך על-ארבע; שקץ הוא לכם:    ס    21 אך את-זה תאכלו, מכל שרץ העוף, ההלך על-ארבע; אשר-לא (לו) כרעים ממעל לרגליו, לנתר בהן על-הארץ: 22 את-אלה מהם תאכלו, את-הארבה למינו, ואת-הסלעם למינהו; ואת-החרגל למינהו, ואת-החגב למינהו: 23 וכל שרץ העוף, אשר-לו ארבע רגלים; שקץ הוא לכם: 24 ולאלה תטמאו; כל-הנגע בנבלתם יטמא עד-הערב: 25 וכל-הנשא מנבלתם; יכבס בגדיו וטמא עד-הערב: 26 לכל-הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת, וגרה איננה מעלה, טמאים הם לכם; כל-הנגע בהם יטמא: 27 וכל הולך על-כפיו, בכל-החיה ההלכת על-ארבע, טמאים הם לכם; כל-הנגע בנבלתם יטמא עד-הערב: 28 והנשא את-נבלתם, יכבס בגדיו וטמא עד-הערב; טמאים המה לכם:    ס    29 וזה לכם הטמא, בשרץ השרץ על-הארץ; החלד והעכבר והצב למינהו: 30 והאנקה והכח והלטאה; והחמט והתנשמת: 31 אלה הטמאים לכם בכל-השרץ; כל-הנגע בהם במתם יטמא עד-הערב: 32 וכל אשר-יפל-עליו מהם במתם יטמא, מכל-כלי-עץ או בגד או-עור או שק, כל-כלי אשר-יעשה מלאכה בהם; במים יובא וטמא עד-הערב וטהר: 33 וכל-כלי-חרש, אשר-יפל מהם אל-תוכו; כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו: 34 מכל-האכל אשר יאכל, אשר יבוא עליו מים יטמא; וכל-משקה אשר ישתה, בכל-כלי יטמא: 35 וכל אשר-יפל מנבלתם עליו יטמא, תנור וכירים יתץ טמאים הם; וטמאים יהיו לכם: 36 אך מעין ובור מקוה-מים יהיה טהור; ונגע בנבלתם יטמא: 37 וכי יפל מנבלתם, על-כל-זרע זרוע אשר יזרע; טהור הוא: 38 וכי יתן-מים על-זרע, ונפל מנבלתם עליו; טמא הוא לכם:    ס    39 וכי ימות מן-הבהמה, אשר-היא לכם לאכלה; הנגע בנבלתה יטמא עד-הערב: 40 והאכל מנבלתה, יכבס בגדיו וטמא עד-הערב; והנשא את-נבלתה, יכבס בגדיו וטמא עד-הערב: 41 וכל-השרץ השרץ על-הארץ; שקץ הוא לא יאכל: 42 כל הולך על-גחון וכל הולך על-ארבע, עד כל-מרבה רגלים, לכל-השרץ השרץ על-הארץ; לא תאכלום כי-שקץ הם: 43 אל-תשקצו את-נפשתיכם, בכל-השרץ השרץ; ולא תטמאו בהם, ונטמתם בם: 44 כי אני יהוה אלהיכם, והתקדשתם והייתם קדשים, כי קדוש אני; ולא תטמאו את-נפשתיכם, בכל-השרץ הרמש על-הארץ: 45 כי אני יהוה, המעלה אתכם מארץ מצרים, להית לכם לאלהים; והייתם קדשים, כי קדוש אני: 46 זאת תורת הבהמה והעוף, וכל נפש החיה, הרמשת במים; ולכל-נפש השרצת על-הארץ: 47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר; ובין החיה הנאכלת, ובין החיה, אשר לא תאכל:    פ

פרק הבא, ויקרא, תנ"ך