טו וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר: 2 דברו אל-בני ישראל, ואמרתם אלהם; איש איש, כי יהיה זב מבשרו, זובו טמא הוא: 3 וזאת תהיה טמאתו בזובו; רר בשרו את-זובו, או-החתים בשרו מזובו, טמאתו הוא: 4 כל-המשכב, אשר ישכב עליו הזב יטמא; וכל-הכלי אשר-ישב עליו יטמא: 5 ואיש אשר יגע במשכבו; יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 6 והישב על-הכלי, אשר-ישב עליו הזב; יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 7 והנגע בבשר הזב; יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 8 וכי-ירק הזב בטהור; וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 9 וכל-המרכב, אשר ירכב עליו הזב יטמא: 10 וכל-הנגע, בכל אשר יהיה תחתיו, יטמא עד-הערב; והנושא אותם, יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 11 וכל אשר יגע-בו הזב, וידיו לא-שטף במים; וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 12 וכלי-חרש אשר-יגע-בו הזב ישבר; וכל-כלי-עץ, ישטף במים: 13 וכי-יטהר הזב מזובו, וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו; ורחץ בשרו במים חיים וטהר: 14 וביום השמיני, יקח-לו שתי תרים, או שני בני יונה; ובא לפני יהוה, אל-פתח אהל מועד, ונתנם אל-הכהן: 15 ועשה אתם הכהן, אחד חטאת, והאחד עלה; וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו: ס 16 ואיש כי-תצא ממנו שכבת-זרע; ורחץ במים את-כל-בשרו וטמא עד-הערב: 17 וכל-בגד וכל-עור, אשר-יהיה עליו שכבת-זרע; וכבס במים וטמא עד-הערב: פ
18 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת-זרע; ורחצו במים, וטמאו עד-הערב: 19 ואשה כי-תהיה זבה, דם יהיה זבה בבשרה; שבעת ימים תהיה בנדתה, וכל-הנגע בה יטמא עד-הערב: 20 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא; וכל אשר-תשב עליו יטמא: 21 וכל-הנגע במשכבה; יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 22 וכל-הנגע, בכל-כלי אשר-תשב עליו; יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 23 ואם על-המשכב הוא, או על-הכלי אשר-הוא ישבת-עליו בנגעו-בו; יטמא עד-הערב: 24 ואם שכב ישכב איש אתה, ותהי נדתה עליו, וטמא שבעת ימים; וכל-המשכב אשר-ישכב עליו יטמא: פ
25 ואשה כי-יזוב זוב דמה ימים רבים, בלא עת-נדתה, או כי-תזוב על-נדתה; כל-ימי זוב טמאתה, כימי נדתה תהיה טמאה הוא: 26 כל-המשכב אשר-תשכב עליו כל-ימי זובה, כמשכב נדתה יהיה-לה; וכל-הכלי אשר תשב עליו, טמא יהיה, כטמאת נדתה: 27 וכל-הנוגע בם יטמא; וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב: 28 ואם-טהרה מזובה; וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר: 29 וביום השמיני, תקח-לה שתי תרים, או שני בני יונה; והביאה אותם אל-הכהן, אל-פתח אהל מועד: 30 ועשה הכהן את-האחד חטאת, ואת-האחד עלה; וכפר עליה הכהן לפני יהוה, מזוב טמאתה: 31 והזרתם את-בני-ישראל מטמאתם; ולא ימתו בטמאתם, בטמאם את-משכני אשר בתוכם: 32 זאת תורת הזב; ואשר תצא ממנו שכבת-זרע לטמאה-בה: 33 והדוה בנדתה, והזב את-זובו, לזכר ולנקבה; ולאיש אשר ישכב עם-טמאה: פ