טז וידבר יהוה אל-משה, אחרי מות, שני בני אהרן; בקרבתם לפני-יהוה וימתו: 2 ויאמר יהוה אל-משה, דבר אל-אהרן אחיך, ואל-יבא בכל-עת אל-הקדש, מבית לפרכת; אל-פני הכפרת אשר על-הארן ולא ימות, כי בענן, אראה על-הכפרת: 3 בזאת יבא אהרן אל-הקדש; בפר בן-בקר לחטאת ואיל לעלה: 4 כתנת-בד קדש ילבש, ומכנסי-בד יהיו על-בשרו, ובאבנט בד יחגר, ובמצנפת בד יצנף; בגדי-קדש הם, ורחץ במים את-בשרו ולבשם: 5 ומאת, עדת בני ישראל, יקח שני-שעירי עזים לחטאת; ואיל אחד לעלה: 6 והקריב אהרן את-פר החטאת אשר-לו; וכפר בעדו ובעד ביתו: 7 ולקח את-שני השעירם; והעמיד אתם לפני יהוה, פתח אהל מועד: 8 ונתן אהרן על-שני השעירם גורלות; גורל אחד ליהוה, וגורל אחד לעזאזל: 9 והקריב אהרן את-השעיר, אשר עלה עליו הגורל ליהוה; ועשהו חטאת: 10 והשעיר, אשר עלה עליו הגורל לעזאזל, יעמד-חי לפני יהוה לכפר עליו; לשלח אתו לעזאזל המדברה: 11 והקריב אהרן את-פר החטאת אשר-לו, וכפר בעדו ובעד ביתו; ושחט את-פר החטאת אשר-לו: 12 ולקח מלא-המחתה גחלי-אש מעל המזבח מלפני יהוה, ומלא חפניו, קטרת סמים דקה; והביא מבית לפרכת: 13 ונתן את-הקטרת על-האש לפני יהוה; וכסה ענן הקטרת, את-הכפרת אשר על-העדות ולא ימות: 14 ולקח מדם הפר, והזה באצבעו על-פני הכפרת קדמה; ולפני הכפרת, יזה שבע-פעמים מן-הדם באצבעו: 15 ושחט את-שעיר החטאת אשר לעם, והביא את-דמו, אל-מבית לפרכת; ועשה את-דמו, כאשר עשה לדם הפר, והזה אתו על-הכפרת ולפני הכפרת: 16 וכפר על-הקדש, מטמאת בני ישראל, ומפשעיהם לכל-חטאתם; וכן יעשה לאהל מועד, השכן אתם, בתוך טמאתם: 17 וכל-אדם לא-יהיה באהל מועד, בבאו לכפר בקדש עד-צאתו; וכפר בעדו ובעד ביתו, ובעד כל-קהל ישראל: 18 ויצא, אל-המזבח אשר לפני-יהוה וכפר עליו; ולקח מדם הפר ומדם השעיר, ונתן על-קרנות המזבח סביב: 19 והזה עליו מן-הדם באצבעו שבע פעמים; וטהרו וקדשו, מטמאת בני ישראל: 20 וכלה מכפר את-הקדש, ואת-אהל מועד ואת-המזבח; והקריב את-השעיר החי: 21 וסמך אהרן את-שתי ידו (ידיו), על ראש השעיר החי, והתודה עליו, את-כל-עונת בני ישראל, ואת-כל-פשעיהם לכל-חטאתם; ונתן אתם על-ראש השעיר, ושלח ביד-איש עתי המדברה: 22 ונשא השעיר עליו את-כל-עונתם אל-ארץ גזרה; ושלח את-השעיר במדבר: 23 ובא אהרן אל-אהל מועד, ופשט את-בגדי הבד, אשר לבש בבאו אל-הקדש; והניחם שם: 24 ורחץ את-בשרו במים במקום קדוש, ולבש את-בגדיו; ויצא, ועשה את-עלתו ואת-עלת העם, וכפר בעדו ובעד העם: 25 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה: 26 והמשלח את-השעיר לעזאזל, יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן יבוא אל-המחנה: 27 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת, אשר הובא את-דמם לכפר בקדש, יוציא אל-מחוץ למחנה; ושרפו באש, את-ערתם ואת-בשרם ואת-פרשם: 28 והשרף אתם, יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן יבוא אל-המחנה: 29 והיתה לכם לחקת עולם; בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את-נפשתיכם, וכל-מלאכה לא תעשו, האזרח, והגר הגר בתוככם: 30 כי-ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם; מכל חטאתיכם, לפני יהוה תטהרו: 31 שבת שבתון היא לכם, ועניתם את-נפשתיכם; חקת עולם: 32 וכפר הכהן אשר-ימשח אתו, ואשר ימלא את-ידו, לכהן תחת אביו; ולבש את-בגדי הבד בגדי הקדש: 33 וכפר את-מקדש הקדש, ואת-אהל מועד ואת-המזבח יכפר; ועל הכהנים ועל-כל-עם הקהל יכפר: 34 והיתה-זאת לכם לחקת עולם, לכפר על-בני ישראל מכל-חטאתם, אחת בשנה; ויעש כאשר צוה יהוה את-משה: פ