ב ונפש, כי-תקריב קרבן מנחה ליהוה, סלת יהיה קרבנו; ויצק עליה שמן, ונתן עליה לבנה: 2 והביאה, אל-בני אהרן הכהנים, וקמץ משם מלא קמצו, מסלתה ומשמנה, על כל-לבנתה; והקטיר הכהן את-אזכרתה המזבחה, אשה ריח ניחח ליהוה: 3 והנותרת מן-המנחה, לאהרן ולבניו; קדש קדשים מאשי יהוה: ס 4 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור; סלת חלות מצת בלולת בשמן, ורקיקי מצות משחים בשמן: ס 5 ואם-מנחה על-המחבת קרבנך; סלת בלולה בשמן מצה תהיה: 6 פתות אתה פתים, ויצקת עליה שמן; מנחה הוא: ס 7 ואם-מנחת מרחשת קרבנך; סלת בשמן תעשה: 8 והבאת את-המנחה, אשר יעשה מאלה ליהוה; והקריבה אל-הכהן, והגישה אל-המזבח: 9 והרים הכהן מן-המנחה את-אזכרתה, והקטיר המזבחה; אשה ריח ניחח ליהוה: 10 והנותרת מן-המנחה, לאהרן ולבניו; קדש קדשים מאשי יהוה: 11 כל-המנחה, אשר תקריבו ליהוה, לא תעשה חמץ; כי כל-שאר וכל-דבש, לא-תקטירו ממנו אשה ליהוה: 12 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה; ואל-המזבח לא-יעלו לריח ניחח: 13 וכל-קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית, מלח ברית אלהיך, מעל מנחתך; על כל-קרבנך תקריב מלח: ס 14 ואם-תקריב מנחת בכורים ליהוה; אביב קלוי באש גרש כרמל, תקריב את מנחת בכוריך: 15 ונתת עליה שמן, ושמת עליה לבנה; מנחה הוא: 16 והקטיר הכהן את-אזכרתה, מגרשה ומשמנה, על כל-לבנתה; אשה ליהוה: פ