כ וידבר יהוה אל-משה לאמר: 2 ואל-בני ישראל תאמר, איש איש מבני ישראל ומן-הגר הגר בישראל, אשר יתן מזרעו למלך מות יומת; עם הארץ ירגמהו באבן: 3 ואני אתן את-פני באיש ההוא, והכרתי אתו מקרב עמו; כי מזרעו נתן למלך, למען, טמא את-מקדשי, ולחלל את-שם קדשי: 4 ואם העלם יעלימו עם הארץ את-עיניהם מן-האיש ההוא, בתתו מזרעו למלך; לבלתי המית אתו: 5 ושמתי אני את-פני באיש ההוא ובמשפחתו; והכרתי אתו ואת כל-הזנים אחריו, לזנות אחרי המלך מקרב עמם: 6 והנפש, אשר תפנה אל-האבת ואל-הידענים, לזנות אחריהם; ונתתי את-פני בנפש ההוא, והכרתי אתו מקרב עמו: 7 והתקדשתם, והייתם קדשים; כי אני יהוה אלהיכם: 8 ושמרתם את-חקתי, ועשיתם אתם; אני יהוה מקדשכם: 9 כי-איש איש, אשר יקלל את-אביו ואת-אמו מות יומת; אביו ואמו קלל דמיו בו: 10 ואיש, אשר ינאף את-אשת איש, אשר ינאף את-אשת רעהו; מות-יומת הנאף והנאפת: 11 ואיש, אשר ישכב את-אשת אביו, ערות אביו גלה; מות-יומתו שניהם דמיהם בם: 12 ואיש, אשר ישכב את-כלתו, מות יומתו שניהם; תבל עשו דמיהם בם: 13 ואיש, אשר ישכב את-זכר משכבי אשה, תועבה עשו שניהם; מות יומתו דמיהם בם: 14 ואיש, אשר יקח את-אשה ואת-אמה זמה הוא; באש ישרפו אתו ואתהן, ולא-תהיה זמה בתוככם: 15 ואיש, אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת; ואת-הבהמה תהרגו: 16 ואשה, אשר תקרב אל-כל-בהמה לרבעה אתה, והרגת את-האשה ואת-הבהמה; מות יומתו דמיהם בם: 17 ואיש אשר-יקח את-אחתו בת-אביו או בת-אמו וראה את-ערותה והיא-תראה את-ערותו חסד הוא, ונכרתו, לעיני בני עמם; ערות אחתו גלה עונו ישא: 18 ואיש אשר-ישכב את-אשה דוה, וגלה את-ערותה את-מקרה הערה, והיא גלתה את-מקור דמיה; ונכרתו שניהם מקרב עמם: 19 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה; כי את-שארו הערה עונם ישאו: 20 ואיש, אשר ישכב את-דדתו, ערות דדו גלה; חטאם ישאו ערירים ימתו: 21 ואיש, אשר יקח את-אשת אחיו נדה הוא; ערות אחיו גלה ערירים יהיו: 22 ושמרתם את-כל-חקתי ואת-כל-משפטי, ועשיתם אתם; ולא-תקיא אתכם הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה: 23 ולא תלכו בחקת הגוי, אשר-אני משלח מפניכם; כי את-כל-אלה עשו, ואקץ בם: 24 ואמר לכם, אתם תירשו את-אדמתם, ואני אתננה לכם לרשת אתה, ארץ זבת חלב ודבש; אני יהוה אלהיכם, אשר-הבדלתי אתכם מן-העמים: 25 והבדלתם בין-הבהמה הטהרה לטמאה, ובין-העוף הטמא לטהר; ולא-תשקצו את-נפשתיכם בבהמה ובעוף, ובכל אשר תרמש האדמה, אשר-הבדלתי לכם לטמא: 26 והייתם לי קדשים, כי קדוש אני יהוה; ואבדל אתכם מן-העמים להיות לי: 27 ואיש או-אשה, כי-יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו; באבן ירגמו אתם דמיהם בם: פ