כא ויאמר יהוה אל-משה, אמר אל-הכהנים בני אהרן; ואמרת אלהם, לנפש לא-יטמא בעמיו: 2 כי אם-לשארו, הקרב אליו; לאמו ולאביו, ולבנו ולבתו ולאחיו: 3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו, אשר לא-היתה לאיש; לה יטמא: 4 לא יטמא בעל בעמיו; להחלו: 5 לא-יקרחה (יקרחו) קרחה בראשם, ופאת זקנם לא יגלחו; ובבשרם, לא ישרטו שרטת: 6 קדשים יהיו לאלהיהם, ולא יחללו, שם אלהיהם; כי את-אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש: 7 אשה זנה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה לא יקחו; כי-קדש הוא לאלהיו: 8 וקדשתו, כי-את-לחם אלהיך הוא מקריב; קדש יהיה-לך, כי קדוש, אני יהוה מקדשכם: 9 ובת איש כהן, כי תחל לזנות; את-אביה היא מחללת, באש תשרף: ס 10 והכהן הגדול מאחיו אשר-יוצק על-ראשו שמן המשחה ומלא את-ידו, ללבש את-הבגדים; את-ראשו לא יפרע, ובגדיו לא יפרם: 11 ועל כל-נפשת מת לא יבא; לאביו ולאמו לא יטמא: 12 ומן-המקדש לא יצא, ולא יחלל, את מקדש אלהיו; כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה: 13 והוא אשה בבתוליה יקח: 14 אלמנה וגרושה וחללה זנה, את-אלה לא יקח; כי אם-בתולה מעמיו יקח אשה: 15 ולא-יחלל זרעו בעמיו; כי אני יהוה מקדשו: פ
16 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 17 דבר אל-אהרן לאמר; איש מזרעך לדרתם, אשר יהיה בו מום, לא יקרב, להקריב לחם אלהיו: 18 כי כל-איש אשר-בו מום לא יקרב; איש עור או פסח, או חרם או שרוע: 19 או איש, אשר-יהיה בו שבר רגל; או שבר יד: 20 או-גבן או-דק, או תבלל בעינו; או גרב או ילפת, או מרוח אשך: 21 כל-איש אשר-בו מום, מזרע אהרן הכהן, לא יגש, להקריב את-אשי יהוה; מום בו, את לחם אלהיו, לא יגש להקריב: 22 לחם אלהיו, מקדשי הקדשים; ומן-הקדשים יאכל: 23 אך אל-הפרכת לא יבא, ואל-המזבח לא יגש כי-מום בו; ולא יחלל את-מקדשי, כי אני יהוה מקדשם: 24 וידבר משה, אל-אהרן ואל-בניו; ואל-כל-בני ישראל: פ