פרק קודם, ויקרא, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

ויקרא פרק כב

כב וידבר יהוה אל-משה לאמר: 2 דבר אל-אהרן ואל-בניו, וינזרו מקדשי בני-ישראל, ולא יחללו את-שם קדשי; אשר הם מקדשים לי אני יהוה: 3 אמר אלהם, לדרתיכם כל-איש אשר-יקרב מכל-זרעכם, אל-הקדשים אשר יקדישו בני-ישראל ליהוה, וטמאתו עליו; ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה: 4 איש איש מזרע אהרן, והוא צרוע או זב, בקדשים לא יאכל, עד אשר יטהר; והנגע בכל-טמא-נפש, או איש, אשר-תצא ממנו שכבת-זרע: 5 או-איש אשר יגע, בכל-שרץ אשר יטמא-לו; או באדם אשר יטמא-לו, לכל טמאתו: 6 נפש אשר תגע-בו, וטמאה עד-הערב; ולא יאכל מן-הקדשים, כי אם-רחץ בשרו במים: 7 ובא השמש וטהר; ואחר יאכל מן-הקדשים, כי לחמו הוא: 8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה-בה; אני יהוה: 9 ושמרו את-משמרתי, ולא-ישאו עליו חטא, ומתו בו כי יחללהו; אני יהוה מקדשם: 10 וכל-זר לא-יאכל קדש; תושב כהן ושכיר לא-יאכל קדש: 11 וכהן, כי-יקנה נפש קנין כספו, הוא יאכל בו; ויליד ביתו, הם יאכלו בלחמו: 12 ובת-כהן, כי תהיה לאיש זר; הוא בתרומת הקדשים לא תאכל: 13 ובת-כהן כי תהיה אלמנה וגרושה, וזרע אין לה, ושבה אל-בית אביה כנעוריה, מלחם אביה תאכל; וכל-זר לא-יאכל בו:    ס    14 ואיש כי-יאכל קדש בשגגה; ויסף חמשיתו עליו, ונתן לכהן את-הקדש: 15 ולא יחללו, את-קדשי בני ישראל; את אשר-ירימו ליהוה: 16 והשיאו אותם עון אשמה, באכלם את-קדשיהם; כי אני יהוה מקדשם:    פ

17 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 18 דבר אל-אהרן ואל-בניו, ואל כל-בני ישראל, ואמרת אלהם; איש איש מבית ישראל ומן-הגר בישראל, אשר יקריב קרבנו לכל-נדריהם ולכל-נדבותם, אשר-יקריבו ליהוה לעלה: 19 לרצנכם; תמים זכר, בבקר בכשבים ובעזים: 20 כל אשר-בו מום לא תקריבו; כי-לא לרצון יהיה לכם: 21 ואיש, כי-יקריב זבח-שלמים ליהוה, לפלא-נדר או לנדבה, בבקר או בצאן; תמים יהיה לרצון, כל-מום לא יהיה-בו: 22 עורת או שבור או-חרוץ או-יבלת, או גרב או ילפת, לא-תקריבו אלה ליהוה; ואשה, לא-תתנו מהם על-המזבח ליהוה: 23 ושור ושה שרוע וקלוט; נדבה תעשה אתו, ולנדר לא ירצה: 24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות, לא תקריבו ליהוה; ובארצכם לא תעשו: 25 ומיד בן-נכר, לא תקריבו את-לחם אלהיכם מכל-אלה; כי משחתם בהם מום בם, לא ירצו לכם:    פ

26 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 27 שור או-כשב או-עז כי יולד, והיה שבעת ימים תחת אמו; ומיום השמיני והלאה, ירצה לקרבן אשה ליהוה: 28 ושור או-שה; אתו ואת-בנו, לא תשחטו ביום אחד: 29 וכי-תזבחו זבח-תודה ליהוה; לרצנכם תזבחו: 30 ביום ההוא יאכל, לא-תותירו ממנו עד-בקר; אני יהוה: 31 ושמרתם מצותי, ועשיתם אתם; אני יהוה: 32 ולא תחללו את-שם קדשי, ונקדשתי, בתוך בני ישראל; אני יהוה מקדשכם: 33 המוציא אתכם מארץ מצרים, להיות לכם לאלהים; אני יהוה:    פ

פרק הבא, ויקרא, תנ"ך