כד וידבר יהוה אל-משה לאמר: 2 צו את-בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור; להעלת נר תמיד: 3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד, יערך אתו אהרן מערב עד-בקר לפני יהוה תמיד; חקת עולם לדרתיכם: 4 על המנרה הטהרה, יערך את-הנרות; לפני יהוה תמיד: פ
5 ולקחת סלת, ואפית אתה, שתים עשרה חלות; שני עשרנים, יהיה החלה האחת: 6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת; על השלחן הטהר לפני יהוה: 7 ונתת על-המערכת לבנה זכה; והיתה ללחם לאזכרה, אשה ליהוה: 8 ביום השבת ביום השבת, יערכנו לפני יהוה תמיד; מאת בני-ישראל ברית עולם: 9 והיתה לאהרן ולבניו, ואכלהו במקום קדש; כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק-עולם: ס 10 ויצא בן-אשה ישראלית, והוא בן-איש מצרי, בתוך בני ישראל; וינצו במחנה, בן הישראלית, ואיש הישראלי: 11 ויקב בן-האשה הישראלית את-השם ויקלל, ויביאו אתו אל-משה; ושם אמו שלמית בת-דברי למטה-דן: 12 ויניחהו במשמר; לפרש להם על-פי יהוה: פ
13 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 14 הוצא את-המקלל, אל-מחוץ למחנה, וסמכו כל-השמעים את-ידיהם על-ראשו; ורגמו אתו כל-העדה: 15 ואל-בני ישראל תדבר לאמר; איש איש כי-יקלל אלהיו ונשא חטאו: 16 ונקב שם-יהוה מות יומת, רגום ירגמו-בו כל-העדה; כגר כאזרח, בנקבו-שם יומת: 17 ואיש כי יכה כל-נפש אדם; מות יומת: 18 ומכה נפש-בהמה ישלמנה; נפש תחת נפש: 19 ואיש כי-יתן מום בעמיתו; כאשר עשה, כן יעשה לו: 20 שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן; כאשר יתן מום באדם, כן ינתן בו: 21 ומכה בהמה ישלמנה; ומכה אדם יומת: 22 משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה; כי אני יהוה אלהיכם: 23 וידבר משה אל-בני ישראל, ויוציאו את-המקלל, אל-מחוץ למחנה, וירגמו אתו אבן; ובני-ישראל עשו, כאשר צוה יהוה את-משה: פ