כה וידבר יהוה אל-משה, בהר סיני לאמר: 2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם, כי תבאו אל-הארץ, אשר אני נתן לכם; ושבתה הארץ, שבת ליהוה: 3 שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמר כרמך; ואספת את-תבואתה: 4 ובשנה השביעת, שבת שבתון יהיה לארץ, שבת ליהוה; שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמר: 5 את ספיח קצירך לא תקצור, ואת-ענבי נזירך לא תבצר; שנת שבתון יהיה לארץ: 6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך; ולשכירך ולתושבך, הגרים עמך: 7 ולבהמתך, ולחיה אשר בארצך; תהיה כל-תבואתה לאכל: ס 8 וספרת לך, שבע שבתת שנים, שבע שנים שבע פעמים; והיו לך, ימי שבע שבתת השנים, תשע וארבעים שנה: 9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי, בעשור לחדש; ביום הכפרים, תעבירו שופר בכל-ארצכם: 10 וקדשתם, את שנת החמשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל-ישביה; יובל הוא תהיה לכם, ושבתם, איש אל-אחזתו, ואיש אל-משפחתו תשבו: 11 יובל הוא, שנת החמשים שנה תהיה לכם; לא תזרעו, ולא תקצרו את-ספיחיה, ולא תבצרו את-נזריה: 12 כי יובל הוא, קדש תהיה לכם; מן-השדה, תאכלו את-תבואתה: 13 בשנת היובל הזאת; תשבו איש אל-אחזתו: 14 וכי-תמכרו ממכר לעמיתך, או קנה מיד עמיתך; אל-תונו איש את-אחיו: 15 במספר שנים אחר היובל, תקנה מאת עמיתך; במספר שני-תבואת ימכר-לך: 16 לפי רב השנים, תרבה מקנתו, ולפי מעט השנים, תמעיט מקנתו; כי מספר תבואת, הוא מכר לך: 17 ולא תונו איש את-עמיתו, ויראת מאלהיך; כי אני יהוה אלהיכם: 18 ועשיתם את-חקתי, ואת-משפטי תשמרו ועשיתם אתם; וישבתם על-הארץ לבטח: 19 ונתנה הארץ פריה, ואכלתם לשבע; וישבתם לבטח עליה: 20 וכי תאמרו, מה-נאכל בשנה השביעת; הן לא נזרע, ולא נאסף את-תבואתנו: 21 וצויתי את-ברכתי לכם, בשנה הששית; ועשת את-התבואה, לשלש השנים: 22 וזרעתם, את השנה השמינת, ואכלתם מן-התבואה ישן; עד השנה התשיעת, עד-בוא תבואתה, תאכלו ישן: 23 והארץ, לא תמכר לצמתת, כי-לי הארץ; כי-גרים ותושבים אתם עמדי: 24 ובכל ארץ אחזתכם; גאלה תתנו לארץ: ס 25 כי-ימוך אחיך, ומכר מאחזתו; ובא גאלו הקרב אליו, וגאל את ממכר אחיו: 26 ואיש כי לא יהיה-לו גאל; והשיגה ידו, ומצא כדי גאלתו: 27 וחשב את-שני ממכרו, והשיב את-העדף, לאיש אשר מכר-לו; ושב לאחזתו: 28 ואם לא-מצאה ידו, די השיב לו, והיה ממכרו, ביד הקנה אתו, עד שנת היובל; ויצא ביבל, ושב לאחזתו: 29 ואיש, כי-ימכר בית-מושב עיר חומה, והיתה גאלתו, עד-תם שנת ממכרו; ימים תהיה גאלתו: 30 ואם לא-יגאל, עד-מלאת לו שנה תמימה, וקם הבית אשר-בעיר אשר-לא (לו) חמה, לצמיתת לקנה אתו לדרתיו; לא יצא ביבל: 31 ובתי החצרים, אשר אין-להם חמה סביב, על-שדה הארץ יחשב; גאלה תהיה-לו, וביבל יצא: 32 וערי הלוים, בתי ערי אחזתם; גאלת עולם תהיה ללוים: 33 ואשר יגאל מן-הלוים, ויצא ממכר-בית ועיר אחזתו ביבל; כי בתי ערי הלוים, הוא אחזתם, בתוך בני ישראל: 34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר; כי-אחזת עולם הוא להם: ס 35 וכי-ימוך אחיך, ומטה ידו עמך; והחזקת בו, גר ותושב וחי עמך: 36 אל-תקח מאתו נשך ותרבית, ויראת מאלהיך; וחי אחיך עמך: 37 את-כספך, לא-תתן לו בנשך; ובמרבית לא-תתן אכלך: 38 אני, יהוה אלהיכם, אשר-הוצאתי אתכם מארץ מצרים; לתת לכם את-ארץ כנען, להיות לכם לאלהים: ס 39 וכי-ימוך אחיך עמך ונמכר-לך; לא-תעבד בו עבדת עבד: 40 כשכיר כתושב יהיה עמך; עד-שנת היבל יעבד עמך: 41 ויצא מעמך, הוא ובניו עמו; ושב אל-משפחתו, ואל-אחזת אבתיו ישוב: 42 כי-עבדי הם, אשר-הוצאתי אתם מארץ מצרים; לא ימכרו ממכרת עבד: 43 לא-תרדה בו בפרך; ויראת מאלהיך: 44 ועבדך ואמתך אשר יהיו-לך; מאת הגוים, אשר סביבתיכם, מהם תקנו עבד ואמה: 45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו, וממשפחתם אשר עמכם, אשר הולידו בארצכם; והיו לכם לאחזה: 46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה, לעלם בהם תעבדו; ובאחיכם בני-ישראל איש באחיו, לא-תרדה בו בפרך: ס 47 וכי תשיג, יד גר ותושב עמך, ומך אחיך עמו; ונמכר, לגר תושב עמך, או לעקר משפחת גר: 48 אחרי נמכר, גאלה תהיה-לו; אחד מאחיו יגאלנו: 49 או-דדו או בן-דדו יגאלנו, או-משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו; או-השיגה ידו ונגאל: 50 וחשב עם-קנהו, משנת המכרו לו, עד שנת היבל; והיה כסף ממכרו במספר שנים, כימי שכיר יהיה עמו: 51 אם-עוד רבות בשנים; לפיהן ישיב גאלתו, מכסף מקנתו: 52 ואם-מעט נשאר בשנים עד-שנת היבל וחשב-לו; כפי שניו, ישיב את-גאלתו: 53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו; לא-ירדנו בפרך לעיניך: 54 ואם-לא יגאל באלה; ויצא בשנת היבל, הוא ובניו עמו: 55 כי-לי בני-ישראל עבדים, עבדי הם, אשר-הוצאתי אותם מארץ מצרים; אני יהוה אלהיכם: