כז וידבר יהוה אל-משה לאמר: 2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם, איש כי יפלא נדר; בערכך נפשת ליהוה: 3 והיה ערכך הזכר, מבן עשרים שנה, ועד בן-ששים שנה; והיה ערכך, חמשים שקל כסף בשקל הקדש: 4 ואם-נקבה הוא; והיה ערכך שלשים שקל: 5 ואם מבן-חמש שנים, ועד בן-עשרים שנה, והיה ערכך הזכר עשרים שקלים; ולנקבה עשרת שקלים: 6 ואם מבן-חדש, ועד בן-חמש שנים, והיה ערכך הזכר, חמשה שקלים כסף; ולנקבה ערכך, שלשת שקלים כסף: 7 ואם מבן-ששים שנה ומעלה אם-זכר, והיה ערכך, חמשה עשר שקל; ולנקבה עשרה שקלים: 8 ואם-מך הוא מערכך, והעמידו לפני הכהן, והעריך אתו הכהן; על-פי, אשר תשיג יד הנדר, יעריכנו הכהן: ס 9 ואם-בהמה, אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה; כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה-קדש: 10 לא יחליפנו, ולא-ימיר אתו טוב ברע או-רע בטוב; ואם-המר ימיר בהמה בבהמה, והיה-הוא ותמורתו יהיה-קדש: 11 ואם כל-בהמה טמאה, אשר לא-יקריבו ממנה קרבן ליהוה; והעמיד את-הבהמה לפני הכהן: 12 והעריך הכהן אתה, בין טוב ובין רע; כערכך הכהן כן יהיה: 13 ואם-גאל יגאלנה; ויסף חמישתו על-ערכך: 14 ואיש, כי-יקדש את-ביתו קדש ליהוה, והעריכו הכהן, בין טוב ובין רע; כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום: 15 ואם-המקדיש, יגאל את-ביתו; ויסף חמישית כסף-ערכך עליו והיה לו: 16 ואם משדה אחזתו, יקדיש איש ליהוה, והיה ערכך לפי זרעו; זרע חמר שערים, בחמשים שקל כסף: 17 אם-משנת היבל יקדיש שדהו; כערכך יקום: 18 ואם-אחר היבל יקדיש שדהו, וחשב-לו הכהן את-הכסף, על-פי השנים הנותרת, עד שנת היבל; ונגרע מערכך: 19 ואם-גאל יגאל את-השדה, המקדיש אתו; ויסף חמשית כסף-ערכך עליו וקם לו: 20 ואם-לא יגאל את-השדה, ואם-מכר את-השדה לאיש אחר; לא יגאל עוד: 21 והיה השדה בצאתו ביבל, קדש ליהוה כשדה החרם; לכהן תהיה אחזתו: 22 ואם את-שדה מקנתו, אשר לא משדה אחזתו; יקדיש ליהוה: 23 וחשב-לו הכהן, את מכסת הערכך, עד שנת היבל; ונתן את-הערכך ביום ההוא, קדש ליהוה: 24 בשנת היובל ישוב השדה, לאשר קנהו מאתו; לאשר-לו אחזת הארץ: 25 וכל-ערכך, יהיה בשקל הקדש; עשרים גרה יהיה השקל: ס 26 אך-בכור אשר-יבכר ליהוה בבהמה, לא-יקדיש איש אתו; אם-שור אם-שה, ליהוה הוא: 27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך, ויסף חמשתו עליו; ואם-לא יגאל ונמכר בערכך: 28 אך-כל-חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל-אשר-לו, מאדם ובהמה ומשדה אחזתו, לא ימכר ולא יגאל; כל-חרם קדש-קדשים הוא ליהוה: 29 כל-חרם, אשר יחרם מן-האדם לא יפדה; מות יומת: 30 וכל-מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ, ליהוה הוא; קדש ליהוה: 31 ואם-גאל יגאל איש ממעשרו; חמשיתו יסף עליו: 32 וכל-מעשר בקר וצאן, כל אשר-יעבר תחת השבט; העשירי יהיה-קדש ליהוה: 33 לא יבקר בין-טוב לרע ולא ימירנו; ואם-המר ימירנו, והיה-הוא ותמורתו יהיה-קדש לא יגאל: 34 אלה המצות, אשר צוה יהוה את-משה אל-בני ישראל; בהר סיני: