ד וידבר יהוה אל-משה לאמר: 2 דבר אל-בני ישראל לאמר, נפש, כי-תחטא בשגגה מכל מצות יהוה, אשר לא תעשינה; ועשה מאחת מהנה: 3 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם; והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן-בקר תמים ליהוה לחטאת: 4 והביא את-הפר, אל-פתח אהל מועד לפני יהוה; וסמך את-ידו על-ראש הפר, ושחט את-הפר לפני יהוה: 5 ולקח הכהן המשיח מדם הפר; והביא אתו אל-אהל מועד: 6 וטבל הכהן את-אצבעו בדם; והזה מן-הדם שבע פעמים לפני יהוה, את-פני פרכת הקדש: 7 ונתן הכהן מן-הדם על-קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה, אשר באהל מועד; ואת כל-דם הפר, ישפך אל-יסוד מזבח העלה, אשר-פתח אהל מועד: 8 ואת-כל-חלב פר החטאת ירים ממנו; את-החלב המכסה על-הקרב, ואת כל-החלב, אשר על-הקרב: 9 ואת שתי הכלית, ואת-החלב אשר עליהן, אשר על-הכסלים; ואת-היתרת על-הכבד, על-הכליות יסירנה: 10 כאשר יורם, משור זבח השלמים; והקטירם הכהן, על מזבח העלה: 11 ואת-עור הפר ואת-כל-בשרו, על-ראשו ועל-כרעיו; וקרבו ופרשו: 12 והוציא את-כל-הפר אל-מחוץ למחנה אל-מקום טהור אל-שפך הדשן, ושרף אתו על-עצים באש; על-שפך הדשן ישרף: פ
13 ואם כל-עדת ישראל ישגו, ונעלם דבר, מעיני הקהל; ועשו אחת מכל-מצות יהוה אשר לא-תעשינה ואשמו: 14 ונודעה החטאת, אשר חטאו עליה; והקריבו הקהל פר בן-בקר לחטאת, והביאו אתו, לפני אהל מועד: 15 וסמכו זקני העדה את-ידיהם על-ראש הפר לפני יהוה; ושחט את-הפר לפני יהוה: 16 והביא הכהן המשיח מדם הפר; אל-אהל מועד: 17 וטבל הכהן אצבעו מן-הדם; והזה שבע פעמים לפני יהוה, את פני הפרכת: 18 ומן-הדם יתן על-קרנת המזבח, אשר לפני יהוה, אשר באהל מועד; ואת כל-הדם, ישפך אל-יסוד מזבח העלה, אשר-פתח אהל מועד: 19 ואת כל-חלבו ירים ממנו; והקטיר המזבחה: 20 ועשה לפר, כאשר עשה לפר החטאת, כן יעשה-לו; וכפר עלהם הכהן ונסלח להם: 21 והוציא את-הפר, אל-מחוץ למחנה, ושרף אתו, כאשר שרף, את הפר הראשון; חטאת הקהל הוא: פ
22 אשר נשיא יחטא; ועשה אחת מכל-מצות יהוה אלהיו אשר לא-תעשינה בשגגה ואשם: 23 או-הודע אליו חטאתו, אשר חטא בה; והביא את-קרבנו שעיר עזים זכר תמים: 24 וסמך ידו על-ראש השעיר, ושחט אתו, במקום אשר-ישחט את-העלה לפני יהוה; חטאת הוא: 25 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו, ונתן על-קרנת מזבח העלה; ואת-דמו ישפך, אל-יסוד מזבח העלה: 26 ואת-כל-חלבו יקטיר המזבחה, כחלב זבח השלמים; וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו: פ
27 ואם-נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ; בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא-תעשינה ואשם: 28 או הודע אליו, חטאתו אשר חטא; והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה, על-חטאתו אשר חטא: 29 וסמך את-ידו, על ראש החטאת; ושחט את-החטאת, במקום העלה: 30 ולקח הכהן מדמה באצבעו, ונתן על-קרנת מזבח העלה; ואת-כל-דמה ישפך, אל-יסוד המזבח: 31 ואת-כל-חלבה יסיר, כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים, והקטיר הכהן המזבחה, לריח ניחח ליהוה; וכפר עליו הכהן ונסלח לו: פ
32 ואם-כבש יביא קרבנו לחטאת; נקבה תמימה יביאנה: 33 וסמך את-ידו, על ראש החטאת; ושחט אתה לחטאת, במקום אשר ישחט את-העלה: 34 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו, ונתן על-קרנת מזבח העלה; ואת-כל-דמה ישפך, אל-יסוד המזבח: 35 ואת-כל-חלבה יסיר, כאשר יוסר חלב-הכשב מזבח השלמים, והקטיר הכהן אתם המזבחה, על אשי יהוה; וכפר עליו הכהן על-חטאתו אשר-חטא ונסלח לו: פ