ה ונפש כי-תחטא, ושמעה קול אלה, והוא עד, או ראה או ידע; אם-לוא יגיד ונשא עונו: 2 או נפש, אשר תגע בכל-דבר טמא, או בנבלת חיה טמאה, או בנבלת בהמה טמאה, או בנבלת שרץ טמא; ונעלם ממנו, והוא טמא ואשם: 3 או כי יגע בטמאת אדם, לכל טמאתו, אשר יטמא בה; ונעלם ממנו, והוא ידע ואשם: 4 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב, לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו; והוא-ידע ואשם לאחת מאלה: 5 והיה כי-יאשם לאחת מאלה; והתודה, אשר חטא עליה: 6 והביא את-אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן-הצאן כשבה או-שעירת עזים לחטאת; וכפר עליו הכהן מחטאתו: 7 ואם-לא תגיע ידו די שה, והביא את-אשמו אשר חטא, שתי תרים או-שני בני-יונה ליהוה; אחד לחטאת ואחד לעלה: 8 והביא אתם אל-הכהן, והקריב את-אשר לחטאת ראשונה; ומלק את-ראשו ממול ערפו ולא יבדיל: 9 והזה מדם החטאת על-קיר המזבח, והנשאר בדם, ימצה אל-יסוד המזבח; חטאת הוא: 10 ואת-השני יעשה עלה כמשפט; וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר-חטא ונסלח לו: ס 11 ואם-לא תשיג ידו לשתי תרים, או לשני בני-יונה, והביא את-קרבנו אשר חטא, עשירת האפה סלת לחטאת; לא-ישים עליה שמן, ולא-יתן עליה לבנה, כי חטאת היא: 12 והביאה אל-הכהן, וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את-אזכרתה והקטיר המזבחה, על אשי יהוה; חטאת הוא: 13 וכפר עליו הכהן על-חטאתו אשר-חטא מאחת מאלה ונסלח לו; והיתה לכהן כמנחה: ס 14 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 15 נפש כי-תמעל מעל, וחטאה בשגגה, מקדשי יהוה; והביא את-אשמו ליהוה איל תמים מן-הצאן, בערכך כסף-שקלים בשקל-הקדש לאשם: 16 ואת אשר חטא מן-הקדש ישלם, ואת-חמישתו יוסף עליו, ונתן אתו לכהן; והכהן, יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו: פ
17 ואם-נפש כי תחטא, ועשתה, אחת מכל-מצות יהוה, אשר לא תעשינה; ולא-ידע ואשם ונשא עונו: 18 והביא איל תמים מן-הצאן בערכך לאשם אל-הכהן; וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר-שגג והוא לא-ידע ונסלח לו: 19 אשם הוא; אשם אשם ליהוה: פ
20 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 21 נפש כי תחטא, ומעלה מעל ביהוה; וכחש בעמיתו בפקדון, או-בתשומת יד או בגזל, או עשק את-עמיתו: 22 או-מצא אבדה וכחש בה ונשבע על-שקר; על-אחת, מכל אשר-יעשה האדם לחטא בהנה: 23 והיה כי-יחטא ואשם, והשיב את-הגזלה אשר גזל, או את-העשק אשר עשק, או את-הפקדון, אשר הפקד אתו; או את-האבדה אשר מצא: 24 או מכל אשר-ישבע עליו לשקר, ושלם אתו בראשו, וחמשתיו יסף עליו; לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו: 25 ואת-אשמו יביא ליהוה; איל תמים מן-הצאן בערכך לאשם אל-הכהן: 26 וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו; על-אחת מכל אשר-יעשה לאשמה בה: פ