יב ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 2 בן-אדם בתוך בית-המרי אתה ישב; אשר עינים להם לראות ולא ראו, אזנים להם לשמע ולא שמעו, כי בית מרי הם: 3 ואתה בן-אדם, עשה לך כלי גולה, וגלה יומם לעיניהם; וגלית ממקומך אל-מקום אחר לעיניהם, אולי יראו, כי בית מרי המה: 4 והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם; ואתה, תצא בערב לעיניהם, כמוצאי גולה: 5 לעיניהם חתר-לך בקיר; והוצאת בו: 6 לעיניהם על-כתף תשא בעלטה תוציא, פניך תכסה, ולא תראה את-הארץ; כי-מופת נתתיך לבית ישראל: 7 ואעש כן כאשר צויתי, כלי הוצאתי ככלי גולה יומם, ובערב חתרתי-לי בקיר ביד; בעלטה הוצאתי על-כתף נשאתי לעיניהם: פ
8 ויהי דבר-יהוה אלי בבקר לאמר: 9 בן-אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי; מה אתה עשה: 10 אמר אליהם, כה אמר אדני יהוה; הנשיא המשא הזה בירושלם, וכל-בית ישראל אשר-המה בתוכם: 11 אמר אני מופתכם; כאשר עשיתי, כן יעשה להם, בגולה בשבי ילכו: 12 והנשיא אשר-בתוכם אל-כתף ישא בעלטה ויצא, בקיר יחתרו להוציא בו; פניו יכסה, יען, אשר לא-יראה לעין הוא את-הארץ: 13 ופרשתי את-רשתי עליו, ונתפש במצודתי; והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים, ואותה לא-יראה ושם ימות: 14 וכל אשר סביבתיו עזרה (עזרו) וכל-אגפיו אזרה לכל-רוח; וחרב אריק אחריהם: 15 וידעו כי-אני יהוה; בהפיצי אותם בגוים, וזריתי אותם בארצות: 16 והותרתי מהם אנשי מספר, מחרב מרעב ומדבר; למען יספרו את-כל-תועבותיהם, בגוים אשר-באו שם, וידעו כי-אני יהוה: פ
17 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 18 בן-אדם לחמך ברעש תאכל; ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה: 19 ואמרת אל-עם הארץ כה-אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל-אדמת ישראל, לחמם בדאגה יאכלו, ומימיהם בשממון ישתו; למען תשם ארצה ממלאה, מחמס כל-הישבים בה: 20 והערים הנושבות תחרבנה, והארץ שממה תהיה; וידעתם כי-אני יהוה: פ
21 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 22 בן-אדם, מה-המשל הזה לכם, על-אדמת ישראל לאמר; יארכו הימים, ואבד כל-חזון: 23 לכן אמר אליהם, כה-אמר אדני יהוה, השבתי את-המשל הזה, ולא-ימשלו אתו עוד בישראל; כי אם-דבר אליהם, קרבו הימים, ודבר כל-חזון: 24 כי לא יהיה עוד כל-חזון שוא ומקסם חלק; בתוך בית ישראל: 25 כי אני יהוה, אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה, לא תמשך עוד; כי בימיכם בית המרי, אדבר דבר ועשיתיו, נאם אדני יהוה: פ
26 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 27 בן-אדם, הנה בית-ישראל אמרים, החזון אשר-הוא חזה לימים רבים; ולעתים רחוקות הוא נבא: 28 לכן אמר אליהם, כה אמר אדני יהוה, לא-תמשך עוד כל-דברי; אשר אדבר דבר ויעשה, נאם אדני יהוה: ס